סקר חדש של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: מרבית ההורים בישראל לא מודעים להיקף תופעת האלימות המינית בחברה. גברים סבורים כי עיקר הפגיעות יהיו ע"י זרים ומסורתיים מייחסים את עיקר הפגיעות לפדופילים.
בסקר שיזם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שמטרתו לבחון מודעות הורים לתופעת האלימות המינית כלפי ילדים בחברה הישראלית נמצא בברור כי הורים אינם מודעים להיקף התופעה של אלימות מינית כלפי ילדים בישראל.
השנה, בחרנו להקדיש את הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לנושא שמעסיק היום רבים - פגיעה מינית בזירה הווירטואלית והדרכים בהן יש לנקוט כדי להגן על ילדים מהסכנות החדשות האורבות להם בשימוש במדיה החדשה. אמנם, תופעת האלימות המינית, אינה תופעה חדשה ועברייני המין היו כאן מאז ומעולם, אך הודות למהפכה הטכנולוגית המואצת קל יותר לעברייני מין לשלוח זרועות פוגעניות ולהגיע, דרך המחשב האישי, הטאבלט או הסמארטפון לכל ילד ולכל ילדה שנמצאים במקום שאמור להיות עבורם המקום הבטוח ביותר - ביתם הפרטי.
אחד הפחדים העמוקים ביותר של הורים הוא שבנם או בתם ייפגעו מינית. כולנו מקווים שאנחנו הורים טובים לילדינו, שרקמנו עמם תקשורת פתוחה וכנה, שאנו מכירים את הילדים, מסוגלים להגן עליהם ויודעים מה שלומם בכל רגע. ומצד שני, מנקר בנו תמיד החשש שאם תתרחש בכל זאת פגיעה, לא נִראה את סימני המצוקה ולא נזהה את הסוד המוסתר מפנינו במיומנות ילדית. מאמר זה מבקש לסקור את סימני המצוקה העיקריים כדי שנוכל לאתרם בזמן, וכן לתת המלצות לתגובה ראשונית.
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בשיתוף האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים העבירו ביום חמישי האחרון הכשרה לעורכי דין בנושא הגשת בקשה מכוח חוק מגבלות חזרתו של עבריין מין לסביבת הנפגע.
עו"ד ליאת קליין היועמ"ש של האיגוד התראיינה יחד עם קרן גרינבלט משדולת הנשים על אלנבי 40, מין, מיניות והסכמה חופשית.
מרים שלר, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, נאמה בהפגנה ואמרה: "שוב אנחנו מוצאות את עצמנו בלב פרשה ציבורית שיש עליה מחלוקת. איך זה לא ברור שמה שאירע ב'אלנבי 40' לא היה צריך לקרות". עוד הוסיפה שלר, "במציאות שאנחנו רואות אלימות מינית היא נורמלית, תפקידנו לומר למציאות הזאת די, לא עוד. לא נשלים עם ניצול ציני של נשים, אלימות בחסות ועידוד מקומות בילוי. זה לא העולם שאנחנו רוצים ורוצות לחיות בו".
לא ברור כיצד אפשרי הדבר שרק בעקבות חשיפת חדשות 10, כאשר האירוע כבר היה ידוע למשטרה במשך מספר חודשים ורק אחרי דרישות הגולשים כמו גם קריאות של חברות כנסת, נטלה משטרת ישראל סופסוף יוזמה ומפקד מרחב ירקון הוציא צו סגירה למועדון אלנבי 40
עלינו כחברה לקחת אחריות ולהבין שלרצח קדמו ברוב המקרים אירועים רבים של אלימות פיזית, אלימות מינית , דיכוי, ביזוי והפחדה עד למקרה הבלתי נתפס של נטילת חייו של אדם אחר
בארגוני הסיוע פנו לשרת המשפטים ולהנהלת בתי המשפט בעקבות ההקלטות מתחקיר "המקור", בהן נשמעו שופטים מבקשים מנערה לשחזר את האונס שבוצע בה, בבקשה לפקח על סנגורים במשפטים אלה וקביעת כללים לניהול תיקים אלה בבתי המשפט. הסנגור שייצג את הנאשמים בתיק טען בשיחה עם חדשות 10: "היו משפטים שאני ביקשתי הדגמה של אקט כזה או אחר. רק בעבירות אונס חייבים להשמיט את הכלי הזה?"
טניה גלבוע, מנהלת מרכז סיוע 'תאיר', כותבת במעריב אונליין על אלימות כלפי נשים - "עלינו לעודד חינוך לשוויון מגדרי ולשאוף למערכת חקיקה שמעבירה מסר ברור - אנו לא נקבל כל מקרה של אלימות כלפי נשים ומוחלשים אחרים."
לאור התחקיר המזעזע של תכנית המקור בו באה לידי ביטוי ההתעללות הנפשית שעברה נפגעת תקיפה מינית במהלך משפט אונס ובחסות החוק קורא איגוד מרכזי הסיוע לשרת המשפטים איילת שקד ולראש הנהלת בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר לעשות בדק בית כולל לגבי האופן בו מתנהלים משפטי אונס ואלימות מינית.
גם אנחנו צפינו בתוכנית המקור על עדות האונס ושמענו את ההקלטות הקשות. התוכנית השאירה בנו כמו בהרבה מהצופות והצופים סימני שאלה כבדים על הגשת תלונה על עבירת מין. מתוך הניסיון שלנו בליווי פונות ופונים בהליכים משפטיים הכנו עבורך כמה שאלות ותשובות שיעזרו לך להחליט האם למרות כל מה ששמעת, כדאי לך להגיש תלונה על הפגיעה שחווית?
לאחר חשיפת המקרה ב-ynet ספורט, שונתה ההחלטה לפיה עמית חכים ימשיך בעבודתו בסטודיו ואף החליטו שלא להקל בתנאי מעצר הבית שלו: "מסוכנות העולה מביצוע המעשים בהם הורשע". פרקליטתו: "הוא הצהיר שלא יאפשר לקטינים להיכנס, אנו נשקול הגשת ערעור.
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע אורית סוליציאנו, אמרה: "אנחנו מברכים על ההחלטה ומקווים שהיא תחזיר את הביטחון והשקט לבנות".
פגיעה מינית בילדים הינה תופעה שכיחה ובלתי נסבלת, המאיימת על השלמות הנפשית והפיזית של הילד או הילדה, והשפעותיה ניכרות במקרים מסוימים עד הבגרות. בשנים האחרונות מודגשת החשיבות של התייחסות לגוף בטיפול בנפגעי טראומה מינית, ואחת השיטות שנמצאו יעילות במיוחד משלבת תרגול מיינדפולנס. מאמר זה מתאר עבודת מיינדפולנס בתנועה אשר תורגלה במתכונת קבוצתית עם נשים נפגעות טראומה מינית. בתחילה מציגים המחברים רקע על פגיעה מינית בילדות והשלכותיה, וכן סקירה קצרה של מיינדפולנס ככלי טיפולי. לאחר מכן הם מתארים את תהליך הבנייה של הקבוצה והתאמתה לאוכלוסייה הספציפית הזאת. בהמשך הם מציגים את מהלך הקבוצה ואת התמות העיקריות שעלו במהלך העבודה, ולבסוף הם מציעים מודל המתאר את מגמת השינוי שעשוי להתחולל עבור המטופלות בעבודה מסוג זה.
מאת: נעמה שוורץ, רון נסים ודוד (שנטם) זוהר