קורס ההכשרה למתנדבות למתן סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית באמצעות קו החירום הטלפוני נפתח מידי שנה בסתיו. בקרוב יחלו המיונים לקורס הבא אשר מהווה חלק משמעותי ממערך הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, בני משפחותיהם, ואנשי מקצוע מתחומי החינוך, הטיפול והרווחה. מידי שנה מתקבלות במרכז הסיוע כ-4,500 שיחות והקו מאויש על ידי כ-50 מתנדבות מקצועיות. סיפורה של עינת יוסף-ניצן, מתנדבת בקו הסיוע, מאפשר להיכנס לעולם זה ולהבין את המורכבות והלבטים הנוגעים בסיוע ואת הנתינה ההדדית שמתקיימת: "אני מחליטה להתארגן לשינה ואז הטלפון מצלצל. על הקו יש פונה שקצת מתפלאת שעניתי לה בשעה כזאת ביום שישי. גם אני קצת התפלאתי לפני שנה וחצי כשהשתתפתי בקורס ההכשרה למתנדבות במרכז סיוע 'תאיר' לדעת שהקו מאויש 24/7. זו פניה ראשונה של הפונה למרות ששמרה את העלון עם מספר הטלפון של מרכזי הסיוע זמן רב על המקרר."
איגוד מרכזי הסיוע פונות לנפגעות, בני זוגן ומשפחותיהן לפנות אל מרכז הסיוע בקריית שמונה על מנת לקבל, כל אחת בהתאם לצרכיה ורצונה, סיוע רגשי וליווי בהליך הפלילי.
מנכ"לית האיגוד: "דברי עו"ד של הרב מקוממים. לא יעלה על הדעת שיועברו לנשים מסרים של איום והפחדה כדי למנוע מהן להגיש תלונה ולתבוע צדק"
בעקבות הכתבה של לי רון בבלוג "המקום הכי חם בגיהנום", ובעקבות ההתעניינות הגבוהה של הורים כיצד להגן על ילדיהם ברשת, איגוד מרכזי הסיוע, ביחד עם מנהלת מרכז תאיר מרכז סיוע טניה גלבוע ורכזת ההסברה ופרויקטים מיוחדים ניצן בן דב והמקום הכי חם בגיהנום, כתבו ביחד פוסט המשך איך להגן על הילדים ברשת.
הכתבה של לי ירון "כולם ראו אותי בוואטסאפ, החיים שלי נגמרו", שהתפרסמה ב-31 באוגוסט בבלוג "המקום הכי חם בגיהנום", עוררה התעניינות רבה, ובעיקר התעניינות גבוהה של הורים כיצד ניתן לפעול על מנת להגן על הילדים ברשת. ניצן בן דב, רכזת הסברה ופרויקטים מיוחדים במרכז סיוע 'תאיר', וטניה גלבוע - מנהלת מקצועית של מרכז סיוע 'תאיר', יחד עם איגוד מרכזי הסיוע, כתבו מדריך קצר כהמשך לכתבה - "כך תשמרו על ילדיכם מאלימות ברשת".
איגוד מרכזי הסיוע מברך על פתיחה והקמת שירות נוסף למען נפגעות תקיפה מינית.
האיגוד היה שותף במשך שנים למאבק להקמת חלופת אשפוז זו.
טניה גלבוע, מנהלת מרכז סיוע תאיר משוחחת עם תמי מולד חיו מרדיו כל השלום על כיצד להתמודד עם פגיעות מיניות בתוך מערכת החינוך, על סדנאות והכשרות שמרכזי הסיוע מעבירים בנושא ועל חשיבות בזיהוי ואיתור והכשרה בנושא פגיעות מיניות של צוותים חינוכיים.
לפחות 20 נערות ניסו להתאבד מתחילת השנה לאחר שתמונות אינטימיות שלהן הופצו ברשת ללא ידיעתן. לפעמים מצבן חמור כשל קורבנות אונס, אומר מנהל מחלקת הנוער בשלוותא
איגוד מרכזי הסיוע קורא היום לנשים וגברים שנפגעו מינית ונתקלים בבעיות כאשר הם באים לקבל טיפול נפשי בקופות החולים לפנות למרכזי הסיוע הפזורים ברחבי הארץ בטלפונים 1202 ו-1203 ולהעלות את הקשיים בהם נתקלו כדי שנוכל לקדם את המאבק לשמור על זכויות נפגעות לקבל טיפול נפשי מיטבי במערכת הבריאות.
איך זה יכול להיות: עד שילדים אוזרים אומץ ומספרים שפגעו בהם מינית, רק 20% המתיקים במדינת ישראל מגיעים לבית המשפט וכל השאר נסגרים בלי תוצאות. ומה זה בעצם אומר "חוסר עניין לציבור" כשמדובר בעבירות מין בקטינים?
הוא אמור היה לטפל בהן נפשית.איש חזק, סמכותי, מטעם הארגון "עזר מציון". הנערות שבאו אליו, חרדיות - קצתן קטינות, כולן במצוקה - האמינו בו וסמכו עליו.עד שהתברר שהטיפול הפך לסיוט.כמה מהנערות החליטו שלא לשתוק עוד - ובאומץ לב הן מספרות על התעללות מינית ונפשית ארוכת שנים. נועה ברק עם התחקיר והכתבה.
תיקון בחוק ההתיישנות אמור לסייע למאות אלפי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל לתבוע את אלה שפגעו בהם • התוקפים המאיימים לא יוכלו עוד לחמוק בקלות מענישה • על האור בקצה המנהרה של הקורבנות הרבים
הצעת חוק חדשה מבקשת להרחיב את חובת הדיווח במקרים של פגיעות מיניות בילדים ולהטיל אותה גם על רבנים. מול הרחבת ההגנה על הנפגעים וצמצום תרבות החיפוי על עבריינים, מטפלים מתריעים: קורבנות יימנעו מלספר על הפגיעה שחוו כדי לא להיחשף
עמית חכים (41), מאמן אומנויות לחימה מהדרום, הודה והורשע בביצוע מעשים מגונים בתלמידת תיכון בת 16.5 ובצעירה בת 32. עד שייגזר דינו, בית המשפט התיר לו לשוב ולאמן באופן סדיר, בכפוף להשגחה של מאמן נוסף, למרות התנגדות הפרקליטות. מנכ"לית המרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "בית המשפט מאפשר לחתול הטרף לחזור ולשמור על השמנת שלו". מקורב למאמן: "השופט אישר לו לחזור לאמן, למה שזה יפריע למישהו?"
שלושה אלופים במטה הכללי ומפקד חטיבת גבעתי קראו שלא להוריד את סא"ל חג'בי בדרגה לאחר שהורשע בהתנהגות שאינה הולמת. במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית טענו כי "אומץ וגבורה לא יכולים לחפות על מעשיו"