חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, בו ציינו השנה 40 שנות פעילות למרכז סיוע ת"א.
רגע לפני היציאה לחופשה – טיפים לא/נשי חינוך (ולהורים גם!) – איך להכין את התלמידות/ים להתמודדות עם פגיעות מיניות בתקופת הקיץ?
בעידן הרשתות החברתיות, החיבור בין כלי התקשורת לנפגעות קל ומהיר מתמיד. לצד פתחון הפה וההזדמנות שניתנת להן לספר את סיפורן ולדרוש צדק, אנו נתקלות ביותר ויותר מקרים שבהם הנגישות המהירה הובילה לפריצת גבולות לא רצויה ואף פוגענית. בשנים האחרונות מגיעות לפתחנו תלונות רבות של פונות שנפגעו במפגש עם כלי התקשורת – בין אם בעקבות ההתרחשויות מאחורי הקלעים, ובין אם מהתוצרים הסופיים.
ב-8 במאי 2018 ערך איגוד מרכזי הסיוע דיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, שעסק ביחס התקשורת לנפגעות תקיפה והטרדה מינית.
להלן נייר העמדה שהגיש האיגוד לקראת הדיון, שנערך בשיתוף ח"כ עאידה תומא סלימאן. במסמך מפורטות הבעיות הקיימות בסיקור התקשורתי כיום, והצעדים שנחוצים על מנת לצמצם את הנזק.
20 שנה לחוק למניעת הטרדה מינית - האם החוק מיושם?, מהפיכת הסיוע המשפטי לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, קידום מוגנות בעולם הספורט הישראלי והמפכ"ל אלשיך, שמתעקש להיות מפכ"ל של שוטרים - ולא של שוטרות: ניוזלטר איגוד מרכזי הסיוע, מרץ 2018
על המהפכה החברתית של תנועת #METOO, על הדו"ח השנתי של האיגוד, על המכשולים שמציב ההליך הפלילי בפני נפגעות ונפגעים ועל עבודת ההכשרה של צוותי בריאות הנפש - בניוזלטר איגוד מרכזי הסיוע, דצמבר 2017
על פגיעה מינית בילדים: מה חשוב לדעת, כיצד לזהות ואיך לפעול. עלון מידע שנוצר לקראת קורס הדרכה להורים במכון אדלר.
"ברור שהוא לא התכוון לפגוע, מרבית עברייני המין אינם מתכוונים לפגוע. הם מספרים לעצמם סיפורים כשהם חוצים קווים אדומים שאסור היה להם לחצות. הם ממעיטים בערך המעשים שלהם, מה שמכונה בשפה המקצועית "מינימליזציה", כשהם מסבירים לעצמם שזה נעשה בהסכמה וששיקול הדעת של הנערה תקף כמו שיקול דעת של אדם מבוגר. אוי לנו אם כחברה אם נתחיל לדבר בשפתם של עברייני המין ולראות בהם קורבנות של המעשים שהם עצמם עשו לחלשים מהם".
מנהלת מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון, שני אלוני, כותבת בעקבות פרשת בועז ארד.
לפגיעה המינית השלכות מרחיקות לכת על בריאות הנפגעות והנפגעים, הכוללת נטייה מוגברת למחלות מסוימות. במקביל, נפגעות רבות משנות את דפוס השימוש שלהן בשירותי מערכת הבריאות - חלקן מגבירות את כמות הביקורים והבדיקות, וחלקן נמנעות מהם גם במחיר של פגיעה ממשית בבריאותן. מה צריכה מערכת הבריאות לעשות בשביל להבטיח טיפול מתאים?
מאמר מאת ד"ר שיר דפנה-תקוע, ד"ר הילה לייבוביץ-דיאמנט וד"ר אנה פדואה. מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית".
למרות ההוכחות החותכות להשפעות הפגיעה המינית על בריאות הנפש, מערכת בריאות הנפש כיום לא ערוכה להכיר ולספק מענים מותאמים לנפגעות ונפגעים הבאים/ות בשעריה. מה קורה בשטח, ומה צריך לעשות?
מאמר מאת ד"ר ענבל ברנר, מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית".
בעשורים האחרונים, ביסס עצמו עולם הטראומה המינית כאחד הנחקרים והמדוברים בשיח הטיפולי העכשווי, אלא שככל שעבר הזמן, הלכה ונוצרה שוב דיאלקטיקה שבה נותר קול אחד "שונה", מודר מהשיח על פגיעות מיניות. היה זה קולם של הבנים והגברים נפגעי תקיפה מינית.
מאמרו של אורי פריד, מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית".
כמה עולה פגיעה מינית? על הנזק הכלכלי הממשי של פגיעה מינית.
שיחה עם הפרופ' אורי ינאי, מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית"
"מפחדים מאתנו, השורדות. מפחדים לגעת בכאב שאנו סוחבות. מפחדים להיכוות מאש הזיכרונות. אני מבינה את זה."
עדות מאת ליון גיא מאיר. מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית".
"סוף שנות ה- 90, אני בהריון. לא מאמינה שאכן הנס הגדול הזה התרחש, אני הולכת להיות אמא. לא יכולתי להפסיק להתרגש מהגילוי המסעיר. דף חדש בחיים חדשים. צהלתי. אני זוכרת שיצאתי החוצה לנשום אוויר, והשמחה החלה להתגלגל לתוך מה שהפך להיות תעוקה בחזה ותחושת כבדות שלא הצלחתי לרדת לשורשה. למה אני עצובה?"
החיים של עבד השתנו לחלוטין אחרי שאשתו מרים הותקפה מינית בידי המעסיק שלה. בעדותו הוא מספר על המחירים שגבתה הפגיעה המינית ממשפחתו.