הקיץ הגיע. המעלות עולות, הבגרויות בעיצומן, ולפני שתספיקו למצמץ השנה תסתיים ותיפרדו מהתלמידים לחודשיים שבהם הם יבלו, ינוחו, יעבדו, יתנסו ובעיקר – יגדלו בשנה.
אין צורך להרחיב על כך שהקיץ הוא תקופה מועדת לפורענות עבור בני ובנות נוער. הניתוק מהמסגרות, התרופפות הכללים, הסיטואציות החברתיות הייחודיות (טיולים, מסיבות, עבודה), החום והשעמום – כל אלו מובילים לכך שבקיץ בני ובנות הנוער פגיעים יותר ועלולים להיות מעורבים בסיטואציות סיכוניות, ביניהן גם סיטואציות שיש בהן פגיעה מינית. ובשונה משאר ימות השנה, שבהם אנחנו רואים אותן/ם ונמצאים שם עבורן/ם, הניתוק מהמסגרות והבידוד החברתי שהקיץ עלול להביא עמו הופכים את הנערות והנערים לחשופים יותר, ולפיכך זקוקים להכוונה ולהכנה שלכן/ם להתנהלות מינית בטוחה בתקופה שבה אנחנו לא בסביבה.
לפני שנסביר במה להתמקד, חשוב שנתייחס לכמה חסמים מרכזיים שמונעים מאיתנו לדבר עם בני הנוער על מין ומיניות:
"אם נדבר על מין או מיניות, אנחנו עלולות להכניס להם רעיונות לראש"
המשפט הזה, מפחיד ככל שיהיה, לא עומד במבחן המציאות. המין והמיניות הם חלק מההתפתחות הטבעית של בני ובנות נוער. הם עסוקים בזה, איתנו ובלעדינו. הם חשופים לייצוגים מיניים ולמסרים מיניים בכל מקום – בתקשורת, בקולנוע, במוזיקה, במשחקי המחשב וכמובן, בפורנוגרפיה. יתרה מכך – הם כל כך עסוקים בזה, שאם נשאיר אותם להתמודד עם זה לבד, אנחנו עלולות/ים להפקיר אותןם למצבים של פגיעה מיותרת.
זכרו – אלו שכבר בשלים להתנסויות מיניות – יעשו זאת בכל מקרה, ועדיף שיקבלו מאיתנו כלים לאיך לעשות זאת באופן מכבד ובטוח. אילו שעוד לא בשלים, יחכו גם ככה, ובמקרה הכי גרוע – יהיו להם כלים לכשירגישו מוכנות/ים. ובכל מקרה, חלק מהשיחה יכול להתייחס לסוגיית הבשלות ולשאלה האם אני באמת מוכנ/ה להתנסות מינית או שעדיף שאחכה.
"הם כבר יודעים יותר מאיתנו על מין"
עם כמה שהיינו רוצות/ים שהמשפט הזה יהיה נכון, גם הוא לא עומד במבחן המציאות. לבני נוער מושג די מעוות על מהו מין ומהי מיניות, הניזון מהתרבות הפופולרית ומהפורנוגרפיה. הם אולי יודעים איך נראים אברי המין (כי ראו זאת בסרטים), אבל הם לא תמיד יודעים את השמות שלהם או התפקיד הביולוגי שלהם, ובטח ובטח שלא יודעים כמעט כלום על תקשורת מינית, בירור רצון והסכמה, איך להציב גבול או להתרחק מסיטואציה פוגענית או מה לעשות במקרה של פגיעה מינית. הייצוגים שיש להם למהו מין הם לא פעם אלימים, מחפיצים, טכניים ונטולי קשר והדדיות. מין, ללא יחסים. למען שלומם הפיזי והנפשי, מגיע להם לקבל מאיתנו תשובות.
"זה לא התפקיד שלי לדבר איתם על זה"
השאלה על מי מוטלת האחריות לחינוך לכישורי חיים (ובתוך כך חינוך למיניות בטוחה) היא שאלה מורכבת, שאין לה תשובה חד משמעית. מטבע הדברים, ההורים הם האחראים הראשיים לשלומם ובטחונם של ילדיהם. עם זאת, הורים רבים נבוכים מדי לדבר על הנושא עם ילדיהם, או מרגישים שאינם יודעים מספיק, ולכן מצפים ממערכת החינוך לטפל בנושא במקומם. לצד זאת, כמו ההורים גם המורות מוצאות את עצמן נבוכות מול הכיתה, חסרות כלים וידע לקיום שיח משמעותי על מיניות עם התלמידים, או חוששות מתגובת ההורים וההנהלה, במידה וייזמו שיח כזה. וכך, בעוד המבוגרים נבוכים ונמנעים משיח, בני ובנות הנוער חשופים להתנסויות מיניות שמסכנות אותם, ונשארים להתמודד לבד במקרים של קושי, בעיה או פגיעה. על מנת לשבור את המעגל הזה חשוב מאוד שכל מי שמרגיש/ה שביכולתה להתייחס למשהו – חלקי ככל שיהיה – בנושא של מיניות, תעשה זאת. עבור חלק מהנערות/ים זה יהיה כל מה שהם שומעים ביחס לנושא, והמידע הזה יקר מפז.
כמה טיפים שכדאי לזכור כדי לעבור את השיחה הזאת בשלום:
- זה מביך לכולןם – כולנו לא רגילות/ים לדבר על מין, בטח ובטח שלא התלמידות/ים. קחו בחשבון שיהיו צחוקים, הערות שלא במקום, תלמידים שלא רוצים להתשתתף בדיון. זה בסדר, אפשרו לכל אחת ואחד להשתתף במידה הנוחה לה/לו, תוך שמירה על גבולות הדיון.
- ניתן לשתף בתחושות, במחשבות ובלבטים שלכן ביחס לשיחה הזאת אם אתן מרגישות נוח – זה בדרך כלל מאפשר לתלמידים לבטא יותר בקלות את התחושות והמחשבות שלהם ביחס לנושא ויוצר שיח פתוח יותר.
- הימנעו משיפוטיות ככל הניתן. אל תצחקו על תלמידים או תשפילו אותם (גם לא בצחוק), התיחסו בכבוד לשאלות שלהם, מוזרות ומביכות ככל שיהיו.
- שמרו על גבולות הדיון – יש מקום לכל שאלה ועמדה, אבל אין מקום לאלימות, לירידות והצקות אחד/ לשני/ה ובטח שלא להטרדות מיניות.
- מותר לא לדעת – לא מצופה מכן לדעת הכל על מין ומיניות!! אם יש שאלה שאתן לא יודעות את התשובה אליה, נסו לחפש את התשובה באינטרנט יחד עם התלמידים, או הבטיחו שתבררו את התשובה ותחזרו אליהם. תמיד עדיף להגיד "לא יודע/ת" מאשר להמציא תשובה שאינה מדויקת ועלולה לגרום לנזק.
- מותר וחשוב להציב גבול – אם נשאלת שאלה אישית מדי או נאמרת אמירה פוגענית, חשוב לסמן לתלמידים גבול ברור ("השאלה הזאת לא במקום" / "הגזמת" / "אתה באמת מצפה לקבל תשובה?")
- היזהרו ממיתוסים וסטראוטיפים. לא רק בנים פוגעים, לא רק בנות נפגעות. פגיעות מיניות יכולות לקרות גם במערכות יחסים להט"ביות (לסביות, הומואים, טרנסיות.ים ובי-סקסואליות.ים). בני נוער להט"בים לעתים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעה מינית בשל היותם "בארון" ובשל הצורך "להוכיח" את הנטיה המינית שלהם באמצעות התנסות מינית. נסו להיות כוללניות ככל הניתן בשיחה ולתת דוגמאות מגוונת.
- לא חייבות להיות לבד! ניתן ואף מומלץ לקיים את השיחה בנוכחות אשת צוות נוספת – יועצת או מורה מקצועי/ת שהתלמידים מכירים. חשוב לעשות תיאום עמדות וציפיות לפני השיחה, ולזכור שזה בסדר שלא תסכימו על הכל, ושיהיו עמדות שונות בדברים מסוימים. כל עוד התקשורת ביניכן/ם ובין הכיתה תהיה טובה, פתוחה ומכבדת – התלמידים רק ירוויחו ולכן/ם יהיה יותר נעים וקל.
אז הנה הנושאים המרכזיים שחשוב לדבר עליהם (כל השנה, ובמיוחד לקראת הקיץ):
- קודם כל – חשוב לדבר על זה. כפי שמדברים על זהירות בדרכים, הגנה מהשמש או מניעת שימוש בסמים או אלכוהול, כך חשוב לשים את הנושא על השולחן באופן ישיר. ניתן לומר משהו כמו "חשוב לי גם להגיד לכןם שאם מישהו פוגע בכם במהלך הקיץ בכל צורה, עושה לכם משהו בלי שתרצו, כופה עליכם משהו מיני, או מאיים עליכם ומכריח אתכם לעשות משהו מיני – אל תישארו עם זה לבד. חשוב לי שנדבר על זה קצת כדי שתדעו איך להתנהל בתקופת הקיץ".
- הסבירו מה נחשב פגיעה מינית: "כל התייחסות או מגע בעל אופי מיני שנעשה בניגוד לרצוננו וללא ההסכמה החופשית שלנו, נחשבת פגיעה מינית". הסבירו ש"כל התנהגות כזאת היא אסורה, ולאף אחד אסור להתייחס אליכן/ם כך". הדגישו שזאת לא אשמתה/ו של מי שנפגע/ה, ושחשוב לפנות לעזרה ולא להישאר לבד עם הפגיעה.
- התייחסו לתרחישים אפשריים שבהם יכולה להתרחש פגיעה מינית, בהתאם לגיל:
בבתי"ס יסודיים – התיחסו למבוגרים זרים או מוכרים; א/נשים ששומרים עליהן/ם כמו מדריכים, שכנים, קרובי משפחה; הטרדות ופגיעות מיניות ברשתות חברתיות.
בחטיבות ביניים – מבוגרים זרים או מוכרים, או בני משפחה; טיולים, מחנות קיץ וחופשות; מסיבות ציבוריות או פרטיות; שילוב של צריכת אלכוהול; התנסויות מיניות ראשונות; פגיעות מיניות ברשתות חברתיות;
בתיכונים – מבוגרים זרים או מוכרים, או בני משפחה; טיולים בארץ ובחו"ל; מסיבות ציבוריות או פרטיות; שילוב של צריכת אלכוהול; התנסויות מיניות ראשונות, התנסויות מיניות בתוך קשרים זוגיים; פגיעות מיניות ברשתות חברתיות; פגיעות והטרדות מיניות במקומות עבודה.
רשתות חברתיות, בכל גיל – הנוכחות ברשתות חברתיות בקרב בני ובנות נוער עולה בתקופת החופש הגדול. חשוב להתייחס להשפעות של מה שאנחנו מפיצים ומפיצות ברשת, לדבר על כללי זהירות בשימוש ברשתות חברתיות, לשים לב מי יכול לראות את התכנים שאנחנו מפרסמות ומפרסמים ולחסום את המשתמש שלנו כך שאנחנו מאשרות/ים את מי שיכול לעקוב אחרינו. כמו כן, כדאי להתייחס לחוק הסרטונים – צילום והפצה של אקט מיני הם עבירה על החוק. לשים דגש על קבלת הסכמה לפני שמפרסמים/ות תמונה או סרטון של חבר/ה.
4. הנגישו מקורות תמיכה – מה לעשות אם קרה לי משהו? עם מי ניתן לדבר?
- מומלץ מאוד לספר למבוגר משמעותי – הורים, דודים, מורים או מדריכים.
- קו המצוקה של אל"י – 1800-22-39-66
- מרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית – 1202-נשים, 1203-גברים
- דלת פתוחה – ייעוץ מיני וליווי להפסקות הריון לבני נוער וצעירים – חפשו באינטרנט את המרכז הקרוב למקום מגוריכןם.
- קו הסיוע של האגודה (להט"ב) – יש עם מי לדבר – 03-6205591
5. העניקו כלים להתנסויות מיניות בטוחות (בהתאם לגיל, מומלץ לבני נוער מכיתה ז' ומעלה):
- מהי הסכמה חופשית ואיך לזהות אותה?
- מתי לא יכולה להיות הסכמה בכלל (שכרות/סמים, פערי גיל משמעותיים, קבוצה מול אחת, כשהופעל לחץ או איום)
- איך ניתן להשיג אמצעי מניעה?
אפשר להשתמש לצורך כך בעלון של מרכז סיוע (עלון הסכמה חופשית, עקרונות הסכמה חופשית), בסרטון של לייסי גרין (קישור), בסרטון "תה והסכמה" (קישור) ובמערכי שיעור שזמינים ברשת (חפשו "הסכמה חופשית").
בכל שאלה או התייעצות ניתן לפנות אל קווי הסיוע שלנו – 1202 נשים 1203 גברים, או להתייעץ עם רכזות החינוך במרכזי הסיוע ברחבי הארץ.
קיץ נעים ובטוח לכולן/ם!
