מרכז הסיוע שם לעצמו למטרה להמשיך ולהיות מקור תמיכה משמעותי עבור הפונות והפונים ולהמשיך לפעול בכל החזיתות למען חברה בריאה וצודקת יותר. בזכות המתנדבות והמתנדבים שלנו וחברות וחברי הצוות שעובדים במרכז, הצלחנו להרחיב את המענים והפעילות שלנו ולהיות שם עבור הפונות והפונים שלנו ובשביל כל גוף וארגון שהיה זקוק לשירותים שלנו, גם במציאות של חוסר וודאות ושל שינויים תדירים.
הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע כולל את נתוני מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית,
לצד נתונים על טיפול הרשויות בפגיעה מינית, ובכלל זאת נתוני משטרת ישראל, הפרקליטות, מח"ש, שירות בתי הסוהר, יחידת הסיוע המשפטי, בית הדין לעבודה, נציבות שירות המדינה, משרד החינוך וצה"ל.
חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא לבד וביחד בתקופת הקורונה ובכלל.
הצטרפו לקהילה של נשות ואנשי טיפול הרואים בעשיה שלהם שליחות ופועלים לשנות את המציאות ולייצר בה מקום בטוח עבור נפגעות ונפגעי טראומה.
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לתופעת השימוש בסם האונס. כתבות ותחקירים בנושא מתפרסמים וחושפים פוגעים שהם כמעט תמיד סדרתיים, שפעלו באין מפריע ותכננו הכל מראש. מן העבר השני עולים סיפורים של נשים רבות שנפגעו תוך שימוש בסם האונס, שנחשפות באומץ ומשתפות בחוויה שלהן. כל סיפור עומד בפני עצמו, כל סיפור הוא עולם, ובכל זאת יש קווי דמיון ועולה מהסיפורים השונים תמונה מסוימת, שממנה ודרכה אפשר להתחיל לדון במורכבות, בהיקף ובממדים של התופעה הזאת.
חגי האביב (יום העצמאות, ל"ג בעומר) ותחילת הקיץ מהווים לצד החגיגות והמסיבות גם פוטנציאל לא מבוטל לניצול ופגיעה. יצירת שיח פתוח על הסכנות ומתן כלים להתמודדות עם תרחישים אפשריים יכולים לסייע במניעת פגיעות ובמתן מענה יעיל ומהיר למי שנפגעו.
מערך שיעור שנכתב בעקבות המקרה הקשה של חשד לאונס של נערה בת 13 על ידי צעיר בן 21 במלונית קורונה של משרד הרווחה. זאת עוד הזדמנות לשוחח בכיתות על הסכמה חופשית, על הדדיות ויחסי כוחות, על היכולת לזהות סיטואציות מורכבות שבהן קשה לסרב או להציב גבול ושבהן יש ניצול של פערי כוחות ומעמד.
פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב שירות המדינה בדרישה להגיש ערעור ולמנוע את המינוי המסוכן
ימים קשים ומלאי חרדה עוברים עלינו. המאבק בנגיף הקורונה הביא איתו מציאות חברתית חדשה וזרה, שהפכה את שגרת חיינו ויצרה התמודדויות שלא הכרנו קודם. אורח החיים החדש איתו אנחנו מתמודדים מחייב היערכות מחודשת, התייחסות ותיווך שלנו את המצב לילדות/ים ולמתבגרות/ים שלנו בכל תחומי החיים, ובכלל זה גם התנהגות מינית ומניעת אלימות מינית.
הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2019. כולל נתונים על פגיעה מינית בישראל בשנה החולפת, לצד מאמרים ועדויות בנושא פגיעה מינית בגיל ההתבגרות וחינוך ושיח לקידום מיניות בריאה ולמניעת פגיעה מינית.
التقرير السنوي لاتحاد مراكز دعم ضحايا الاعتداءات الجنسية لسنة 2019. يشمل معطيات حول الاعتداءات الجنسية في إسرائيل في العام المنصرم. وذلك بالإضافة إلى مقالات وشهادات تخص الاعتداءات جنسية في جيل المراهقة والتربية لتطوير الجنسانية السليمة ومكافحة الاعتداءات الجنسية.
במהלך הקיץ שמענו על כמה מקרים קשים של חשדות לאונס קבוצתי, בארץ ובחו"ל, ביניהם מקרים של אונס ילדות צעירות על ידי בני גילן, וחשד לאונס קבוצתי של צעירה בריטית על ידי קבוצת נערים ישראלים, שהסתיים ללא הליך פלילי כלפיהם אך פורסם כי סרטונים של הצעירה באקט המיני צולמו והופצו ללא ידיעתה והסכמתה. המקרה באיה נאפה והמקרים הנוספים שהתגלו בקיץ מקפלים בתוכם נושאים רבים לשיחה. מערך השיעור מציע התייחסות לחלק מתכנים אלו, כמו שאלת הרצון והלחץ החברתי בהקשר של מיניות, וכולל הכרות עם כלים לבחינת סיטואציות מיניות והתמודדות בזמן אמת.
המדיה היא כלי מוצלח להגברת המודעות הציבורית כלפי תופעת האלימות המינית, אולם מצד שני היא מעלה אתגרים עבור אלה אשר עברו פגיעה מינית בעברן. ייצוגים של אלימות מינית בסרטים, בתכניות טלויזיה, בחדשות, וברשתות החברתיות יכולים לעורר תגובות שליליות, החל מתחושות עצב ועצבנות ועד לפלאשבקים ותסמיני חרדה. הנה מספר דרכים בעזרתן תוכלי באופן אקטיבי לצמצם חשיפה אשר עלולה לעורר תגובות אלה.
הקיץ בכלל, והחופש הגדול בפרט, מהווים תקופה מיוחדת בשנה לבני ובנות הנוער: החופש, היציאה מהשגרה, שינויים במעגלים החברתיים ובסדר היום והתנתקות ממסגרות והשגחה של מבוגרים מזמנים לנערות ולנערים אינטראקציות חברתיות ייחודיות וזיכרונות לכל החיים. לצד ההיבטים החיוביים שביציאה מהשגרה, יש בה גם פוטנציאל להיחשף לסיטואציות סיכוניות ולעתים אף לפגיעה של ממש.
ערב השנה החדשה ומסיבות הסילבסטר מזמנים לצד החגיגות גם פוטנציאל לא מבוטל לניצול ופגיעה. יצירת שיח פתוח על הסכנות ומתן כלים להתמודדות עם תרחישים אפשריים יכולים לסייע במניעת פגיעות ובמתן מענה יעיל ומהיר למי שנפגעו.
ב-28 בספטמבר התחיל התיוג (האשטאג) ״לא התלוננתי״ לסחוף המונים בפייסבוק ובטוויטר. תחת התיוג #לאהתלוננתי נחשפים סיפורים אישיים רבים על פגיעה מינית והסיבות בגינן הנפגעים והנפגעות החליטו לא לדווח או להגיש תלונה על המעשים. השיח הציבורי הסוער עלול להציף רגשית ולהותיר את מי שנחשפים אליו מבולבלים, בייחוד נערים ונערות. אנו מציעות לצוותי המורות, המחנכות והיועצות, לשבור את קשר השתיקה, ולייצר שיח חינוכי המתמודד עם המשמעויות הרבות שעולות מקמפיין #לאהתלוננתי.