חשיפה כואבת | חשיפת יתר של חדשות ומדיה חברתית בנושא אלימות מינית

**מתוך Tips for Survivors on Consuming Media מאתר RAINN

המדיה היא כלי מוצלח להגברת המודעות הציבורית כלפי תופעת האלימות המינית, אולם מצד שני היא מעלה אתגרים עבור אלה אשר עברו פגיעה מינית בעברן. ייצוגים של אלימות מינית בסרטים, בתכניות טלויזיה, בחדשות, וברשתות החברתיות יכולים לעורר תגובות שליליות, החל מתחושות עצב ועצבנות ועד לפלאשבקים ותסמיני חרדה. הנה מספר דרכים בעזרתן תוכלי באופן אקטיבי לצמצם חשיפה אשר עלולה לעורר תגובות אלה.

חדשות

עיתונים, מגזינים, ואתרי חדשות באינטרנט, מדווחים לא אחת על אלימות מינית. נסו לזכור את הטיפים הבאים כאשר אתן בוחרות באילו כתבות לצפות או אילו סיפורים לקרוא.

1. את מחליטה במה לצפות. את לא חייבת דבר לאיש, ובהחלט שאינך חייבת לצפות בכל החדשות. אם ישנו אייטם מסוים שמכעיס, מאתגר, מרגיז אותך או גורם לך לחוסר נוחות, אינך חייבת לצפות בו או לקרוא אותו.
2. קחי את ה"עובדות" בערבון מוגבל. מערכות החדשות ואתרי האינטרנט צריכים לעבוד קשה על מנת להפוך לאטרקטיביים עבור הצופות והצופים. לכן, פעמים רבות, התכנים מאד גרפיים, הפשע מוצג כסנסציוני, ולפעמים אף נראה הגנה על הפוגעים והאדרתם.
3. אלימות מינית גוררת תגובות. חדשות על אלימות מינית מעוררות, פעמים רבות, תגובות (טוקבקים) – בין אם תגובות המשלימות עם האלימות ובין אם מוקיעות אותה. התגובות הללו עשויות להכאיב כשתקראי אותן. הזכירי לעצמך שהאלימות הזו אינה מופנית כלפיך באותו רגע, ונסי לשתף בתחושות הקשות מישהי או מישהו קרובים אליך. באופן כללי, נסי להימנע מקריאת כתבות ותגובות בנושא אלימות מינית.
4. התרחקי מ"שיחות ברזיה" בנושא. בעבודה, בלימודים ואפילו בתור בבנק תוכלי לשמוע את מגוון הדעות באשר לפרשה האחרונה המסעירה את הציבור. נסי להתרחק משיחות כאלה, אל תחששי להיתפס כ"לא מתעניינת". את יותר חשובה.

רשתות חברתיות

הרשתות החברתיות מאפשרות לכל אדם לפרסם את דעותיו בפומבי, בכל נושא ועניין, ואף דעות על אנשים אחרים. כשמשתמשים בה בצורה נכונה, הרשת החברתית יכולה להיות חלק מתהליך הריפוי למי שחוותה אלימות מינית, אך יכולה, באותה מידה, להיות הרסנית.

1. הבחירה היא שלך. אם ראית אייטם שגורם לך לחוסר נוחות, תוכלי לסגור את חלון הדפדפן או לגלול מהר לאייטם הבא.
   לפני שאת מפרסמת תכנים ברשת חברתית, בדקי את מדיניות הפרטיות וההגדרות בנוגע לשיתוף המידע. אם את מוטרדת מקבלת הודעות או פוסטים שעלולים להיות בעלי השפעה שלילית עליך, תוכלי תמיד לשנות את רשימת העדפות ה-News Feed, הקבוצות, הדפים והאנשים שאת עוקבת אחריהם, כך שתיחשפי לתוכן ראוי ככל האפשר.
2. שיתוף הוא חרב פיפיות. נשים רבות שעברו פגיעה מינית משתפות את סיפוריהן ברשתות
   החברתיות, בין אם בבלוגים פרטיים ובין אם בהשתתפות בשיח רחב יותר, כדוגמת ההאשטאגים #Metoo, #BeenRapedNeverReported. השיתוף מאפשר לנשים שחוו אלימות מינית להשמיע את קולן, ואף יכול לסייע להן להתגבר, להשתקם ולהמשיך הלאה. קריאת השיתופים לרוב מעוררת השראה, אך לעתים הקריאה מעלה טריגרים, שעלולים לגרום להתקפי חרדה ולתגובות קשות נוספות. זכרי, אינך מחויבת לשתף את סיפורך בפומבי – זו בחירה אישית שלך.
3. לא כולם משתמשים ברשתות החברתיות לטובה. לעתים אנשים משתמשים בטכנולוגיה על מנת לפגוע באחרים (הפצת סרטונים פוגעניים ותמונות ללא רשות המצולם.ת, בריונות ברשת, איומים ועוד). אותם אנשים ינצלו את הרשת החברתית, פעמים רבות ע"י התחזות לאחר, על מנת ליצור קשר עם מי שהם מתכננים לפגוע בה או בו. השתדלי לא לחשוף בפני מי שאינך מכירה באופן פרטי את שמך, מקום מגורייך, מקום לימודייך, מספר הטלפון שלך, מצבך המשפחתי או כל פרט מזהה אחר.
   שימוש מהסוג הזה ברשתות החברתיות עלול להשאיר אותנו מפוחדות ומבולבלות.

אנו מזמינות אותך לשוחח עם המתנדבות בקווי הסיוע של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בטלפון 1202 (מענה ע"י מתנדבת), 1203 (מענה ע"י מתנדב), או בצ'אט הארצי של מרכזי הסיוע.

ניתן לקרוא את המאמר המקורי כאן: https://www.rainn.org/articles/tips-survivors-consuming-media

*תרגמו, כתבו והוסיפו: בר גפן, מתנדבת בצ'אט של מרכזי הסיוע, ומיקה נטוביץ מנצור, מנהלת ארצית למערך סיוע אונליין של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית