מציג אייטמים לפי תגית: פגיעה בילדים

פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב שירות המדינה בדרישה להגיש ערעור ולמנוע את המינוי המסוכן

הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2019. כולל נתונים על פגיעה מינית בישראל בשנה החולפת, לצד מאמרים ועדויות בנושא פגיעה מינית בגיל ההתבגרות וחינוך ושיח לקידום מיניות בריאה ולמניעת פגיעה מינית. 

التقرير السنوي لاتحاد مراكز دعم ضحايا الاعتداءات الجنسية لسنة 2019. يشمل معطيات حول الاعتداءات الجنسية في إسرائيل في العام المنصرم. وذلك بالإضافة إلى مقالات وشهادات تخص الاعتداءات جنسية في جيل المراهقة والتربية لتطوير الجنسانية السليمة ومكافحة الاعتداءات الجنسية.

על פגיעה מינית בילדים: מה חשוב לדעת, כיצד לזהות ואיך לפעול. עלון מידע שנוצר לקראת קורס הדרכה להורים במכון אדלר. 

מי לא מכירה את המצבים האלה – את נתקלת במסדרון או בכיתה באמירות מיניות שמפריעות לך, או בהתנהגויות בוטות שגורמות לתחושה לא נוחה. את רוצה להגיד, לעצור, לחנך – אבל פשוט לא יודעת איך. וגם כשאת כן מעירה, לפעמים נדמה כאילו הדברים לא באמת מחלחלים, אין הבנה, אין שינוי. חלק ראשון בסדרה 'איך להתמודד עם אלימות מינית במרחב החינוכי?' 

ילדים ונוער יכולים להיפגע מינית, לעתים במשך תקופות ארוכות, מבלי שיספרו לאיש. 

עם זאת, חלקן/ם יפגינו סימני מצוקה שניתן לזהות. 

להלן חלק מהסימנים האופיינים לפגיעות מיניות 

האינטרנט מלא בתכנים מיניים, וזה מרחב נוח לפוגעים ופדופילים. ממה צריך להיזהר, ואיך אפשר ללמד את הילדות והילדים להישמר?

לעתים אנו רואים שמשהו רע קרה גם בלי שהם מספרים לנו. מבט עצוב, הסתגרות, מצב רוח רע. אילו התנהגויות מהוות נורת אזהרה, וכיצד יש להגיב?

מצד אחד צריך לחנך למיניות בריאה, ולזהירות מפגיעות. מצד שני - אנחנו לא רוצות להפחיד, או לגרום לתחושת אשמה. אז איך אפשר לדבר על נושא טעון ומורכב כל כך בלי ליצור טראומה לילד\ה?

לפגיעות מיניות בילדים יש מאפיינים ייחודיים, והיא שכיחה הרבה מעבר למה שנהוג לחשוב. במקרה הזה - ידע הוא כח. ככל שנדע יותר על הנושא, כך נוכל לפעול באופן הטוב והמתאים ביותר.

ממחקר של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית עולה כי רק 11% מההורים מעריכים נכונה את היקף האלימות המינית בישראל

חן קצביץ' פרסלר

פגיעות מיניות לסוגיהן התרחשו לאורך כל ההיסטוריה האנושית. אולם, בשל תכונותיו הייחודיות של מדיום האינטרנט וצמיחתו חסרת התקדים של המרחב הווירטואלי (cyperspace) התפתחו בשנים האחרונות זירות חדשות ופרקטיקות ייחודיות של פגיעות מיניות. האוכלוסייה החשופה ביותר לפגיעות אלו היא כמובן ילדים ובני נוער, אולם, לא רק הם, גם מבוגרים חווים פגיעות ברשת. במאמר זה אסביר בקצרה, מפאת קוצר היריעה, על מרחבים של פגיעה מינית ברשת, תוך התמקדות בבני נוער, בשל היותה אוכלוסייה המבלה זמן רב במרחב הווירטואלי, ובשל היותה קלה יותר להשפעה ולניצול. 

גיא עינת וניצן עגני בן דב

הנגישות לפורנוגרפיה נעשתה קלה יותר מאי פעם. ילדים ובני נוער חשופים באופן מסיבי לאתרים פורנוגרפיים ולתכנים ארוטיים באמצעי המדיה השונים מגיל צעיר (לרוב ללא תיווך של המבוגרים). חשיפה זו מייצרת בלבול בין השלב ההתפתחותי של הילדים לבין התכנים אשר הם עוסקים בהם קוגניטיבית ורגשית. לאור הנגישות ההולכת וגוברת של התכנים הללו, נוצר צורך לאמוד את מידת החשיפה של נערים ובחורים צעירים לתכנים אלה, כמו גם לבחון את ההשלכות הנגזרות מכך. 

אחד הפחדים העמוקים ביותר של הורים הוא שבנם או בתם ייפגעו מינית. כולנו מקווים שאנחנו הורים טובים לילדינו, שרקמנו עמם תקשורת פתוחה וכנה, שאנו מכירים את הילדים, מסוגלים להגן עליהם ויודעים מה שלומם בכל רגע. ומצד שני, מנקר בנו תמיד החשש שאם תתרחש בכל זאת פגיעה, לא נִראה את סימני המצוקה ולא נזהה את הסוד המוסתר מפנינו במיומנות ילדית. מאמר זה מבקש לסקור את סימני המצוקה העיקריים כדי שנוכל לאתרם בזמן, וכן לתת המלצות לתגובה ראשונית. 

אנו מאמינות שקיום שיח בטוח ופתוח בין הורים וילדיהם בנושאים של מיניות בריאה מעלה את הסבירות שילדים שהוטרדו או נפגעו ירגישו ביטחון לשתף ולספר ולקבל עזרה. במחקרם המקיף של פרופ' צבי איזיקוביץ' ופרופ' רחל לב-ויזל בנושא התעללות והזנחה של ילדים ובני נוער נשאלה השאלה "אילו רצית לספר על פגיעה, למי היית מספר?" את האחוזים הגבוהים קבלו ההורים, בראש אמא ואחריה אבא. לילדים יש צורך ורצון לשתף על מנת לקבל עזרה. לנו המבוגרים יש את האחריות ליצור את המרחב הבטוח ואת התנאים המיטביים שיאפשרו לילדים לדבר ולשתף אותנו. בשנה האחרונה עמלנו רבות על פיתוח תכנית מתאימה להורים בנושא שיח פתוח עם ילדיהם בנושא מיניות. 

בעקבות הכתבה של לי רון בבלוג "המקום הכי חם בגיהנום", ובעקבות ההתעניינות הגבוהה של הורים כיצד להגן על ילדיהם ברשת, איגוד מרכזי הסיוע, ביחד עם מנהלת מרכז תאיר מרכז סיוע טניה גלבוע ורכזת ההסברה ופרויקטים מיוחדים ניצן בן דב והמקום הכי חם בגיהנום, כתבו ביחד פוסט המשך איך להגן על הילדים ברשת.