על תיאטרון חיפה להשעות את השחקן משה איבגי עד אשר יתבררו החשדות החמורים נגדו
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: על המוסדות שמעסיקים את איבגי לבדוק את התלונות, ולתת גיבוי מלא למתלוננות
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית קורא היום לכל התיאטראות ולכל הפקות הקולנוע בארץ לאמץ אמנות למניעת הטרדה מינית המותאמות באופן מיוחד לעולם התיאטרון והקולנוע.
השופטים רענן בן-יוסף, ציון קפאח ומרים דיסקין גזרו עבודות שירות על יניב נחמן שהודה באונס. הנימוק: מערכת היחסים עם הקורבן ו"שמו הטוב" שנפגע. ההחלטה עוררה סערה. יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "המערכת המשפטית צריכה להתבייש". שופט בדימוס: "פסק דין מאוזן שדורש אומץ"
איגוד מרכזי הסיוע רואה בהחלטת מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך להחזיר את ניצב רוני ריטמן לתפקיד ראש להב 433 החלטה אומללה המהווה סטירת לחי קשה כלפי המאבק למיגור ההטרדות המיניות במשטרת ישראל.
חברות וחברים,
שנת 2015 מסתיימת באקורד צורם מבחינת המאבק באלימות מינית בישראל. גזר הדין בפרשת יניב נחמן רצוף באמירות שגויות וחסרות שחר המבטאות חוסר הבנה לגבי דינאמיקה של פגיעה מינית, השלכותיה ההרסניות של הפגיעה, מדוע יש שיהוי בדיווח ומהי באמת זכות האישה על גופה. גזר דין של חצי שנת מאסר על אונס ומעשה מגונה המתחשב בפגיעה בשמו הטוב של האנס ובצורך לשקמו יותר מאשר בפשע שעשה ובצורך לתת לנפגעת לדעת שמערכת אכיפת החוק אכן פועלת כראוי מעיד עד כמה רבה עוד העבודה של האיגוד ביצירת שינוי חברתי כולל נגד נגע האלימות המינית. גם החלטה המקוממת של המפכ"ל רוני אלשייך תורמת לתחושה שמערכת אכיפת החוק פשוט מפקירה את הנפגעות. המפכ"ל בחר להתעלם כליל מדברי היועץ המשפטי לממשלה שאמר שאלמלא הייתה התיישנות היה ראוי להעמיד את ניצב רוני ריטמן לדין משמעתי. אכן הייתה התיישנות, אך דברי העדה היו אמינים – ומן הראוי שהמפכ"ל היה מדיח את ריטמן מהתפקיד של חוקר מספר אחד במדינה ומציב אותו בתפקיד אחר במשטרה. אבל אלשייך בחר להיות "גבר" כפי שאמרו זאת פקודיו על חשבון קצינה מוערכת שכעת נשארה מופקרת בתוך הארגון.
איגוד מרכזי הסיוע ימשיך להיאבק נגד אלימות מינית בישראל, לסייע לנפגעות ולהיות להם פה ולעשות הכל כדי שתופעה קשה זו תמוגר.
שתהיה לכולן/ם שנה אזרחית טובה,
אורית סוליציאנו
מנכ"לית האיגוד
ממחקר של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית עולה כי רק 11% מההורים מעריכים נכונה את היקף האלימות המינית בישראל
נשים רבות בעמדות השפעה, ובהן עיתונאיות, עורכות דין, מפקדות במשטרה ומנהלות במגזר העסקי, נופלות קורבן להטרדות מיניות ובוחרות שלא להתלונן עורכת דין שהוטרדה: ״לא רציתי שייצא לי שם של מתלוננת. יש בושה גדולה להתלונן, וגם אמירה חברתית כאילו את תרמת לזה״. נצ״מ(בדימוס) סוזי בן ברוך: ״אחד השוטרים אמר לי: 'אני מפנטז עלייך בלילות. עניתי לו מייד: 'סליחה, אני לא רוצה לשמוע את זה"
העיתונאית לינוי בר גפן: ״כשאישה מגיעה לעמדה בכירה, יש לה הרבה מה להפסיד. הדבר שהיא הכי לא תרצה שיצמידו לטייטל שלה זה קורבן"
גם נשים זקנות סובלות מאלימות מתמשכת ומותקפות מינית, במשפחה ומחוצה לה.
רבות מהן לא מתלוננות, כי "מי יאמין לי"
במרכז "תאיר" מבקשים לשנות את העובדה שילדות גדלות לתוך מצב שבו הן 'צריכות להיזהר' יותר מגבר: "מלמדים אותן שעליה לחשוד בכל אחד. זאת תופעה שאנחנו שואפים לשנות בהדרגה"
הלעג של ח"כ אורן חזן לעמיתתו קארין אלהרר, הסטטוס על ינון מגל, האמנה המתגבשת בתעשיית הקולנוע נגד הטרדה מינית והתקנון הדומה שקידמו סטודנטיות: שבוע מטריד עבר עלינו
הבוקר סיפרה עיתונאית ב"וואלה" בפוסט בפייסבוק שהח"כ מהבית היהודי הטריד אותה במסיבת הפרידה מהאתר ■ עובדים אחרים סיפרו שעובדות עזבו את המסיבה נסערות כי מגל נגע בהן ■ מגל התנצל אך סירב להגיב לעדויות החדשות ■ בנט זימן אותו לשיחה
עדי
אני עדי, בת 14, לומדת בכיתה ח' באזור הדרום. במהלך השנתיים האחרונות עברתי מספר פגיעות מיניות ברשת החברתית. לדעתי, פגיעות מיניות ברשת החברתית הן דבר חמור ביותר שמשאיר צלקת רגשית ומשפיע על החיים לטווח ארוך. לבני הנוער אין, לדעתי, ידע על כלים ועל דרכים להתמודד עם הטרדות ופגיעות מיניות. המון נפגעים ונפגעות מעדיפים שלא לשתף במה שעובר עליהם ומגיעים למצב של פגיעה נפשית גדולה מאוד וגם אלו שכן משתפים לא תמיד מקבלים את העזרה אותה היו רוצים. לדעתי, נערים ונערות שמצליחים לשתף ולספר על מה שקרה להם, צריכים לקבל ממרכזי הסיוע שמיועדים לכך עזרה וכלים להתמודדות עם המצב, וללוות אותם במשך כל התהליך. בדרך כלל, נער או נערה שעוברים פגיעה מינית לא מתקבלים על ידי הסביבה והאנשים סביבם לא מצליחים להבין את מקומם ואת המצב הנפשי שבו הם נמצאים, ובמקום לעזור ולנסות לשפר את המצב ברוב המקרים הסביבה רק מזיקה להם וגורמת לפגיעות נוספות.
חן קצביץ' פרסלר
פגיעות מיניות לסוגיהן התרחשו לאורך כל ההיסטוריה האנושית. אולם, בשל תכונותיו הייחודיות של מדיום האינטרנט וצמיחתו חסרת התקדים של המרחב הווירטואלי (cyperspace) התפתחו בשנים האחרונות זירות חדשות ופרקטיקות ייחודיות של פגיעות מיניות. האוכלוסייה החשופה ביותר לפגיעות אלו היא כמובן ילדים ובני נוער, אולם, לא רק הם, גם מבוגרים חווים פגיעות ברשת. במאמר זה אסביר בקצרה, מפאת קוצר היריעה, על מרחבים של פגיעה מינית ברשת, תוך התמקדות בבני נוער, בשל היותה אוכלוסייה המבלה זמן רב במרחב הווירטואלי, ובשל היותה קלה יותר להשפעה ולניצול.
גיא עינת וניצן עגני בן דב
הנגישות לפורנוגרפיה נעשתה קלה יותר מאי פעם. ילדים ובני נוער חשופים באופן מסיבי לאתרים פורנוגרפיים ולתכנים ארוטיים באמצעי המדיה השונים מגיל צעיר (לרוב ללא תיווך של המבוגרים). חשיפה זו מייצרת בלבול בין השלב ההתפתחותי של הילדים לבין התכנים אשר הם עוסקים בהם קוגניטיבית ורגשית. לאור הנגישות ההולכת וגוברת של התכנים הללו, נוצר צורך לאמוד את מידת החשיפה של נערים ובחורים צעירים לתכנים אלה, כמו גם לבחון את ההשלכות הנגזרות מכך.