מציג אייטמים לפי תגית: ילדים

הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2019. כולל נתונים על פגיעה מינית בישראל בשנה החולפת, לצד מאמרים ועדויות בנושא פגיעה מינית בגיל ההתבגרות וחינוך ושיח לקידום מיניות בריאה ולמניעת פגיעה מינית. 

التقرير السنوي لاتحاد مراكز دعم ضحايا الاعتداءات الجنسية لسنة 2019. يشمل معطيات حول الاعتداءات الجنسية في إسرائيل في العام المنصرم. وذلك بالإضافة إلى مقالات وشهادات تخص الاعتداءات جنسية في جيل المراهقة والتربية لتطوير الجنسانية السليمة ومكافحة الاعتداءات الجنسية.

על פגיעה מינית בילדים: מה חשוב לדעת, כיצד לזהות ואיך לפעול. עלון מידע שנוצר לקראת קורס הדרכה להורים במכון אדלר. 

לתגובת הסביבה לחשיפת המקרה יש חשיבות רבה בתהליך ההחלמה והשיקום של הנפגע/ת ויש בכוחה לקדם או לעכב באופן משמעותי את התהליך. לא סתם רבות ורבים מהא/נשים שנפגעו מינית שומרים את דבר הפגיעה בסוד. לצד הבושה המאפיינת את הפגיעה המינית, ישנו גם חשש גדול מתגובות הסביבה ובמיוחד מהאשמת הקורבן, מכעס או גיחוך ומהכחשת המקרה.

לצד זאת, אנחנו יודעות ויודעים שלא פשוט לשמוע על מקרה של פגיעה מינית, על אחת כמה וכמה כשמדובר במישהי או מישהו שיקרים ללבנו. לא פעם הסיפור מפתיע, מפחיד, מתסכל ומכעיס, ומעורר תחושות קשות של חוסר אונים ורצון לסייע לנפגע/ת בכל דרך.

הניסיון שלנו מלמד שישנן דרכים יעילות לסיוע לנשים וגברים שנפגעו מינית. לשימושכן/ם עקרונות סיוע שיכולים להנחות אתכן/ם במפגש עם מקרה של פגיעה מינית. 

ילדים ונוער יכולים להיפגע מינית, לעתים במשך תקופות ארוכות, מבלי שיספרו לאיש. 

עם זאת, חלקן/ם יפגינו סימני מצוקה שניתן לזהות. 

להלן חלק מהסימנים האופיינים לפגיעות מיניות 

חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא פגיעות מיניות בקרב בני נוער. 

חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא של פגיעה מינית בקרב בני נוער. 

האינטרנט מלא בתכנים מיניים, וזה מרחב נוח לפוגעים ופדופילים. ממה צריך להיזהר, ואיך אפשר ללמד את הילדות והילדים להישמר?

לעתים אנו רואים שמשהו רע קרה גם בלי שהם מספרים לנו. מבט עצוב, הסתגרות, מצב רוח רע. אילו התנהגויות מהוות נורת אזהרה, וכיצד יש להגיב?

מצד אחד צריך לחנך למיניות בריאה, ולזהירות מפגיעות. מצד שני - אנחנו לא רוצות להפחיד, או לגרום לתחושת אשמה. אז איך אפשר לדבר על נושא טעון ומורכב כל כך בלי ליצור טראומה לילד\ה?

לפגיעות מיניות בילדים יש מאפיינים ייחודיים, והיא שכיחה הרבה מעבר למה שנהוג לחשוב. במקרה הזה - ידע הוא כח. ככל שנדע יותר על הנושא, כך נוכל לפעול באופן הטוב והמתאים ביותר.

ממחקר של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית עולה כי רק 11% מההורים מעריכים נכונה את היקף האלימות המינית בישראל

אחד הפחדים העמוקים ביותר של הורים הוא שבנם או בתם ייפגעו מינית. כולנו מקווים שאנחנו הורים טובים לילדינו, שרקמנו עמם תקשורת פתוחה וכנה, שאנו מכירים את הילדים, מסוגלים להגן עליהם ויודעים מה שלומם בכל רגע. ומצד שני, מנקר בנו תמיד החשש שאם תתרחש בכל זאת פגיעה, לא נִראה את סימני המצוקה ולא נזהה את הסוד המוסתר מפנינו במיומנות ילדית. מאמר זה מבקש לסקור את סימני המצוקה העיקריים כדי שנוכל לאתרם בזמן, וכן לתת המלצות לתגובה ראשונית. 

אנו מאמינות שקיום שיח בטוח ופתוח בין הורים וילדיהם בנושאים של מיניות בריאה מעלה את הסבירות שילדים שהוטרדו או נפגעו ירגישו ביטחון לשתף ולספר ולקבל עזרה. במחקרם המקיף של פרופ' צבי איזיקוביץ' ופרופ' רחל לב-ויזל בנושא התעללות והזנחה של ילדים ובני נוער נשאלה השאלה "אילו רצית לספר על פגיעה, למי היית מספר?" את האחוזים הגבוהים קבלו ההורים, בראש אמא ואחריה אבא. לילדים יש צורך ורצון לשתף על מנת לקבל עזרה. לנו המבוגרים יש את האחריות ליצור את המרחב הבטוח ואת התנאים המיטביים שיאפשרו לילדים לדבר ולשתף אותנו. בשנה האחרונה עמלנו רבות על פיתוח תכנית מתאימה להורים בנושא שיח פתוח עם ילדיהם בנושא מיניות. 

בעקבות הכתבה של לי רון בבלוג "המקום הכי חם בגיהנום", ובעקבות ההתעניינות הגבוהה של הורים כיצד להגן על ילדיהם ברשת, איגוד מרכזי הסיוע, ביחד עם מנהלת מרכז תאיר מרכז סיוע טניה גלבוע ורכזת ההסברה ופרויקטים מיוחדים ניצן בן דב והמקום הכי חם בגיהנום, כתבו ביחד פוסט המשך איך להגן על הילדים ברשת. 

הכתבה של לי ירון "כולם ראו אותי בוואטסאפ, החיים שלי נגמרו", שהתפרסמה ב-31 באוגוסט בבלוג "המקום הכי חם בגיהנום", עוררה התעניינות רבה, ובעיקר התעניינות גבוהה של הורים כיצד ניתן לפעול על מנת להגן על הילדים ברשת. ניצן בן דב, רכזת הסברה ופרויקטים מיוחדים במרכז סיוע 'תאיר', וטניה גלבוע - מנהלת מקצועית של מרכז סיוע 'תאיר', יחד עם איגוד מרכזי הסיוע, כתבו מדריך קצר כהמשך לכתבה - "כך תשמרו על ילדיכם מאלימות ברשת".