הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2018, אשר כולל פרק מאמרים מקצועיים העוסקים בזוויות שונות של מניעה וטיפול בהטרדה מינית, לצד פרק על נתוני פגיעה מינית בישראל בשנת 2017: נתונים ממרכזי הסיוע, ממשטרת ישראל, מהפרקליטות, ממח"ש, מבית הדין לעבודה, משב"ס, מנציבות שירות המדינה ומצה"ל.
החיים של עבד השתנו לחלוטין אחרי שאשתו מרים הותקפה מינית בידי המעסיק שלה. בעדותו הוא מספר על המחירים שגבתה הפגיעה המינית ממשפחתו.
הטרדה מינית והתנכלות הן עבירות פליליות ועוולות אזרחיות על פי החוק למניעת הטרדה מינית.
ההכשרה המקיפה ביותר המעניקה היכרות עם החוק למניעת הטרדה מינית ועם תפקיד הממונה, כלים לסיוע ראשוני למתלונן/ת, למידת כלי ייחודי לביצוע תחקיר ותשאול, ויצירת סביבת עבודה בטוחה מהטרדה מינית.
חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא הטרדה מינית בעבודה.
לכל אורך הדרך קצב לא הודה ולא הביע חרטה על המעשים החמורים שעשה. אם אכן מצבו מתדרדר, אנו סמוכות ובטוחות שרשויות הכלא ישכילו לדאוג לטיפול רפואי ונפשי הולם, אך בשום פנים ואופן אין לחון עבריין מין שלא התחרט, לא הודה במעשיו ולא עבר כל שיקום.
לא ניתן להמשיך ולהזרים כספי ציבור לנוכח הטענות החמורות שנשמעו. התעלמות מהעדויות משמעה כי ניתן להקל ראש בתקיפות מיניות ובאונס, וכי הנשים הנפגעות אינן נלקחות בחשבון. העובדה שאדם אינו בין החיים אין משמעה כי לא ניתן לעסוק בנושא מההיבט הציבורי.
למרבה הצער, הטרדה מינית בעבודה עודנה תופעה שכיחה שלעתים קרובות אינה מטופלת. בניסיון לשפר את המצב, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית ומכון התקנים משיקים קוד מרצון, המספק למעסיק כלים אופרטיביים ליישום החוק
"ידוע לכל כי בתעשיית המשחק נשים חשופות ביתר שאת לניצול ולפגיעה, בגלל אופי העבודה ויחסי ההיררכיה בתעשייה - לבימאים, שחקנים ויוצרים מוכרים יש כוח רב, והם עלולים לנצל את מעמדם כדי לפגוע בשחקניות ובעובדות הפקה", אמרה אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית בעקבות הטענות נגד איבגי. "העובדה כי היום נשים לא מוכנות לשתוק יותר על הטרדות שפעם היו שגרת יומן - היא דבר מבורך, מהפכה חברתית של ממש שתיצור שינוי חברתי משמעותי בחברה הישראלית", הוסיפה.
בעקבות תחקיר וואלה! NEWS שפורסם הבוקר ומביא את עדויותיהן של שש נשים שטוענות כי השחקן משה איבגי הטריד אותן מספרים גורמים בתעשייה: "כולם יודעים מזה".
"תופעת ההטרדות המיניות היא רחבת היקף, ובתעשיית המשחק נשים חשופות ביתר שאת לניצול ולפגיעה, בגלל אופי העבודה", אומרת אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית. "לצערנו, המציאות בשנים האחרונות מלמדת שכשיש ריבוי של תלונות, מנשים שונות שלא בהכרח מכירות אחת את השנייה, מדובר כנראה בתופעה סדרתית. נשים רבות לא מעוניינות להגיש תלונה במשטרה, אך רוצות לעצור את ההטרדה ולמנוע את המקרה הבא, והן פונות לאינטרנט ולכלי התקשורת. יתכן וזה לא המצב האידיאלי, אך לאור המוגבלות של התהליכים המשפטים והחשש של נשים לפנות לאפיקים אלו, יש לשבח כלי תקשורת שעושים עבודה מקצועית ומאפשרים הבאת מידע זה לציבור. אני קוראת לכל המוסדות שמעסיקים את איבגי לבדוק את התלונות, ולתת גיבוי מלא למתלוננות".
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ומכון התקנים הישראלי משיקים קוד מרצון – למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה
על תיאטרון חיפה להשעות את השחקן משה איבגי עד אשר יתבררו החשדות החמורים נגדו
חברות וחברים,
שנת 2015 מסתיימת באקורד צורם מבחינת המאבק באלימות מינית בישראל. גזר הדין בפרשת יניב נחמן רצוף באמירות שגויות וחסרות שחר המבטאות חוסר הבנה לגבי דינאמיקה של פגיעה מינית, השלכותיה ההרסניות של הפגיעה, מדוע יש שיהוי בדיווח ומהי באמת זכות האישה על גופה. גזר דין של חצי שנת מאסר על אונס ומעשה מגונה המתחשב בפגיעה בשמו הטוב של האנס ובצורך לשקמו יותר מאשר בפשע שעשה ובצורך לתת לנפגעת לדעת שמערכת אכיפת החוק אכן פועלת כראוי מעיד עד כמה רבה עוד העבודה של האיגוד ביצירת שינוי חברתי כולל נגד נגע האלימות המינית. גם החלטה המקוממת של המפכ"ל רוני אלשייך תורמת לתחושה שמערכת אכיפת החוק פשוט מפקירה את הנפגעות. המפכ"ל בחר להתעלם כליל מדברי היועץ המשפטי לממשלה שאמר שאלמלא הייתה התיישנות היה ראוי להעמיד את ניצב רוני ריטמן לדין משמעתי. אכן הייתה התיישנות, אך דברי העדה היו אמינים – ומן הראוי שהמפכ"ל היה מדיח את ריטמן מהתפקיד של חוקר מספר אחד במדינה ומציב אותו בתפקיד אחר במשטרה. אבל אלשייך בחר להיות "גבר" כפי שאמרו זאת פקודיו על חשבון קצינה מוערכת שכעת נשארה מופקרת בתוך הארגון.
איגוד מרכזי הסיוע ימשיך להיאבק נגד אלימות מינית בישראל, לסייע לנפגעות ולהיות להם פה ולעשות הכל כדי שתופעה קשה זו תמוגר.
שתהיה לכולן/ם שנה אזרחית טובה,
אורית סוליציאנו
מנכ"לית האיגוד
נשים רבות בעמדות השפעה, ובהן עיתונאיות, עורכות דין, מפקדות במשטרה ומנהלות במגזר העסקי, נופלות קורבן להטרדות מיניות ובוחרות שלא להתלונן עורכת דין שהוטרדה: ״לא רציתי שייצא לי שם של מתלוננת. יש בושה גדולה להתלונן, וגם אמירה חברתית כאילו את תרמת לזה״. נצ״מ(בדימוס) סוזי בן ברוך: ״אחד השוטרים אמר לי: 'אני מפנטז עלייך בלילות. עניתי לו מייד: 'סליחה, אני לא רוצה לשמוע את זה"
העיתונאית לינוי בר גפן: ״כשאישה מגיעה לעמדה בכירה, יש לה הרבה מה להפסיד. הדבר שהיא הכי לא תרצה שיצמידו לטייטל שלה זה קורבן"
יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע: "אנו חושבות כי העובדה והחלטות הנציבות על סגירות תיקים לא מנומקות ולא מאפשרות הגשת ערר היא לא רק בעייתית בהיבט המנהלי, אלא גם פוגעת במתלוננות ובמאבק באלימות המינית. הענקת זכות ערר ונימוק ההחלטות הן לא פחות מנדבך חשוב בהשבת השליטה לידי הנפגעת, גם אם באופן חלקי, על הטיפול בתלונתה"