בעידן הרשתות החברתיות, החיבור בין כלי התקשורת לנפגעות קל ומהיר מתמיד. לצד פתחון הפה וההזדמנות שניתנת להן לספר את סיפורן ולדרוש צדק, אנו נתקלות ביותר ויותר מקרים שבהם הנגישות המהירה הובילה לפריצת גבולות לא רצויה ואף פוגענית. בשנים האחרונות מגיעות לפתחנו תלונות רבות של פונות שנפגעו במפגש עם כלי התקשורת – בין אם בעקבות ההתרחשויות מאחורי הקלעים, ובין אם מהתוצרים הסופיים.
ב-8 במאי 2018 ערך איגוד מרכזי הסיוע דיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, שעסק ביחס התקשורת לנפגעות תקיפה והטרדה מינית.
להלן נייר העמדה שהגיש האיגוד לקראת הדיון, שנערך בשיתוף ח"כ עאידה תומא סלימאן. במסמך מפורטות הבעיות הקיימות בסיקור התקשורתי כיום, והצעדים שנחוצים על מנת לצמצם את הנזק.
בעקבות דבריו של עו״ד ציון אמיר על מרשו שכביכול נפל קורבן להחלטות שיפוטיות שנובעות מלחץ ציבורי ופוליטי, אמרה היועמ״ש של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, עו״ד ליאת קליין:
״ועדת השחרורים העבירה היום מסר חשוב - עבריין מין שלא הביע חרטה ולא עבר כל סוג של שיקום - אינו אסיר הראוי לשחרור מוקדם.
לא יעלה על הדעת שמי שסימם ואנס יקבל שישה חודשי עבודות שירות בלבד. יש בכך עוול נורא לנפגעות שחוות טראומה כפולה – האונס עצמו, וסטירת לחי נוספת בדמות היחס המזלזל של מערכת המשפט.
לא ניתן להמשיך ולהזרים כספי ציבור לנוכח הטענות החמורות שנשמעו. התעלמות מהעדויות משמעה כי ניתן להקל ראש בתקיפות מיניות ובאונס, וכי הנשים הנפגעות אינן נלקחות בחשבון. העובדה שאדם אינו בין החיים אין משמעה כי לא ניתן לעסוק בנושא מההיבט הציבורי.
החלטת הוועדה מעבירה מסר ראשון במעלה לנפגעות תקיפה ואונס – מערכת אכיפת החוק רואה אתכן. כן, יש טעם להגיש תלונה במשטרה. כן – יש טעם לעבור את התהליך המשפטי הקשה והמייגע – כי בסוף ייעשה משפט צדק והתוקף ישלם את מלוא המחיר על המעשים המחרידים.
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית וקבוצת "צדק צדק רודפות" קוראים לבוא ולהשתתף בהפגנה נגד העונש המגוחך שניתן לאנס יניב נחמן, לקראת הערעור על עונשו בבית המשפט המחוזי.
אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצווייג ז"ל מוענק מדי שנה מטעם האגודה לזכויות האזרח לאדם או לארגון שתרמו תרומה יוצאת דופן למען זכויות האדם בישראל. ועדת האות בחרה להעניק את האות לשנים 2014-2015 לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. האיגוד מקבל את האות במלאת 25 שנה לפעילותו על פועלו הייחודי למאבק באלימות המינית ולקידום זכויותיהם של הנפגעות והנפגעים, ועל השינוי האדיר שעשה ביחס של החברה הישראלית לתופעה.
(בתמונה - כתבתה של מור שמעוני ב"מעריב")
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: על המוסדות שמעסיקים את איבגי לבדוק את התלונות, ולתת גיבוי מלא למתלוננות
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית קורא היום לכל התיאטראות ולכל הפקות הקולנוע בארץ לאמץ אמנות למניעת הטרדה מינית המותאמות באופן מיוחד לעולם התיאטרון והקולנוע.
השנה, בחרנו להקדיש את הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לנושא שמעסיק היום רבים - פגיעה מינית בזירה הווירטואלית והדרכים בהן יש לנקוט כדי להגן על ילדים מהסכנות החדשות האורבות להם בשימוש במדיה החדשה. אמנם, תופעת האלימות המינית, אינה תופעה חדשה ועברייני המין היו כאן מאז ומעולם, אך הודות למהפכה הטכנולוגית המואצת קל יותר לעברייני מין לשלוח זרועות פוגעניות ולהגיע, דרך המחשב האישי, הטאבלט או הסמארטפון לכל ילד ולכל ילדה שנמצאים במקום שאמור להיות עבורם המקום הבטוח ביותר - ביתם הפרטי.
אנו מאמינות שקיום שיח בטוח ופתוח בין הורים וילדיהם בנושאים של מיניות בריאה מעלה את הסבירות שילדים שהוטרדו או נפגעו ירגישו ביטחון לשתף ולספר ולקבל עזרה. במחקרם המקיף של פרופ' צבי איזיקוביץ' ופרופ' רחל לב-ויזל בנושא התעללות והזנחה של ילדים ובני נוער נשאלה השאלה "אילו רצית לספר על פגיעה, למי היית מספר?" את האחוזים הגבוהים קבלו ההורים, בראש אמא ואחריה אבא. לילדים יש צורך ורצון לשתף על מנת לקבל עזרה. לנו המבוגרים יש את האחריות ליצור את המרחב הבטוח ואת התנאים המיטביים שיאפשרו לילדים לדבר ולשתף אותנו. בשנה האחרונה עמלנו רבות על פיתוח תכנית מתאימה להורים בנושא שיח פתוח עם ילדיהם בנושא מיניות.
"אותו האדם שריסק את חייה יקבל הערב במה שתאפשר לו לנקות את מצפונו על חשבונה"