מציג אייטמים לפי תגית: נפגעות טראומה מינית

הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2018, אשר כולל פרק מאמרים מקצועיים העוסקים בזוויות שונות של מניעה וטיפול בהטרדה מינית, לצד פרק על נתוני פגיעה מינית בישראל בשנת 2017: נתונים ממרכזי הסיוע, ממשטרת ישראל, מהפרקליטות, ממח"ש, מבית הדין לעבודה, משב"ס, מנציבות שירות המדינה ומצה"ל. 

למרות ההוכחות החותכות להשפעות הפגיעה המינית על בריאות הנפש, מערכת בריאות הנפש כיום לא ערוכה להכיר ולספק מענים מותאמים לנפגעות ונפגעים הבאים/ות בשעריה. מה קורה בשטח, ומה צריך לעשות?

מאמר מאת ד"ר ענבל ברנר, מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית". 

"סוף שנות ה- 90, אני בהריון. לא מאמינה שאכן הנס הגדול הזה התרחש, אני הולכת להיות אמא. לא יכולתי להפסיק להתרגש מהגילוי המסעיר. דף חדש בחיים חדשים. צהלתי. אני זוכרת שיצאתי החוצה לנשום אוויר, והשמחה החלה להתגלגל לתוך מה שהפך להיות תעוקה בחזה ותחושת כבדות שלא הצלחתי לרדת לשורשה. למה אני עצובה?"

החיים של עבד השתנו לחלוטין אחרי שאשתו מרים הותקפה מינית בידי המעסיק שלה. בעדותו הוא מספר על המחירים שגבתה הפגיעה המינית ממשפחתו. 

מאמרן של נעמה תמרי לפיד וקרן לוין פיינשטיין, מתוך הדו"ח השנתי של האיגוד לשנת 2016: "הנזקים הסמויים מן העין - השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית".

מדוע נפגעות תקיפה מינית עשויות להתקשות בהחזקת עבודה לאורך זמן, או בהשתלבות במשרה התואמת את כישוריהן - ומה אפשר לעשות בנידון? 

גם נשים זקנות סובלות מאלימות מתמשכת ומותקפות מינית, במשפחה ומחוצה לה.
רבות מהן לא מתלוננות, כי "מי יאמין לי"

השנה, בחרנו להקדיש את הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לנושא שמעסיק היום רבים - פגיעה מינית בזירה הווירטואלית והדרכים בהן יש לנקוט כדי להגן על ילדים מהסכנות החדשות האורבות להם בשימוש במדיה החדשה. אמנם, תופעת האלימות המינית, אינה תופעה חדשה ועברייני המין היו כאן מאז ומעולם, אך הודות למהפכה הטכנולוגית המואצת קל יותר לעברייני מין לשלוח זרועות פוגעניות ולהגיע, דרך המחשב האישי, הטאבלט או הסמארטפון לכל ילד ולכל ילדה שנמצאים במקום שאמור להיות עבורם המקום הבטוח ביותר - ביתם הפרטי.

פגיעה מינית בילדים הינה תופעה שכיחה ובלתי נסבלת, המאיימת על השלמות הנפשית והפיזית של הילד או הילדה, והשפעותיה ניכרות במקרים מסוימים עד הבגרות. בשנים האחרונות מודגשת החשיבות של התייחסות לגוף בטיפול בנפגעי טראומה מינית, ואחת השיטות שנמצאו יעילות במיוחד משלבת תרגול מיינדפולנס. מאמר זה מתאר עבודת מיינדפולנס בתנועה אשר תורגלה במתכונת קבוצתית עם נשים נפגעות טראומה מינית. בתחילה מציגים המחברים רקע על פגיעה מינית בילדות והשלכותיה, וכן סקירה קצרה של מיינדפולנס ככלי טיפולי. לאחר מכן הם מתארים את תהליך הבנייה של הקבוצה והתאמתה לאוכלוסייה הספציפית הזאת. בהמשך הם מציגים את מהלך הקבוצה ואת התמות העיקריות שעלו במהלך העבודה, ולבסוף הם מציעים מודל המתאר את מגמת השינוי שעשוי להתחולל עבור המטופלות בעבודה מסוג זה.

מאת: נעמה שוורץ, רון נסים ודוד (שנטם) זוהר