מציג אייטמים לפי תגית: בני נוער

ילדים ונוער יכולים להיפגע מינית, לעתים במשך תקופות ארוכות, מבלי שיספרו לאיש. 

עם זאת, חלקן/ם יפגינו סימני מצוקה שניתן לזהות. 

להלן חלק מהסימנים האופיינים לפגיעות מיניות 

עלון המסביר בשפה ברורה מהי הסכמה חופשית, איך לזהות אותה, מתי לא יכולה להיות הסכמה חופשית, מהי פגיעה מינית ומה יכול/ה לעשות מי שנפגע/ה. 

חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא פגיעות מיניות בקרב בני נוער. 

חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא של פגיעה מינית בקרב בני נוער. 

האינטרנט מלא בתכנים מיניים, וזה מרחב נוח לפוגעים ופדופילים. ממה צריך להיזהר, ואיך אפשר ללמד את הילדות והילדים להישמר?

לפגיעות מיניות בילדים יש מאפיינים ייחודיים, והיא שכיחה הרבה מעבר למה שנהוג לחשוב. במקרה הזה - ידע הוא כח. ככל שנדע יותר על הנושא, כך נוכל לפעול באופן הטוב והמתאים ביותר.

עדי

אני עדי, בת 14, לומדת בכיתה ח' באזור הדרום. במהלך השנתיים האחרונות עברתי מספר פגיעות מיניות ברשת החברתית. לדעתי, פגיעות מיניות ברשת החברתית הן דבר חמור ביותר שמשאיר צלקת רגשית ומשפיע על החיים לטווח ארוך. לבני הנוער אין, לדעתי, ידע על כלים ועל דרכים להתמודד עם הטרדות ופגיעות מיניות. המון נפגעים ונפגעות מעדיפים שלא לשתף במה שעובר עליהם ומגיעים למצב של פגיעה נפשית גדולה מאוד וגם אלו שכן משתפים לא תמיד מקבלים את העזרה אותה היו רוצים. לדעתי, נערים ונערות שמצליחים לשתף ולספר על מה שקרה להם, צריכים לקבל ממרכזי הסיוע שמיועדים לכך עזרה וכלים להתמודדות עם המצב, וללוות אותם במשך כל התהליך. בדרך כלל, נער או נערה שעוברים פגיעה מינית לא מתקבלים על ידי הסביבה והאנשים סביבם לא מצליחים להבין את מקומם ואת המצב הנפשי שבו הם נמצאים, ובמקום לעזור ולנסות לשפר את המצב ברוב המקרים הסביבה רק מזיקה להם וגורמת לפגיעות נוספות. 

חן קצביץ' פרסלר

פגיעות מיניות לסוגיהן התרחשו לאורך כל ההיסטוריה האנושית. אולם, בשל תכונותיו הייחודיות של מדיום האינטרנט וצמיחתו חסרת התקדים של המרחב הווירטואלי (cyperspace) התפתחו בשנים האחרונות זירות חדשות ופרקטיקות ייחודיות של פגיעות מיניות. האוכלוסייה החשופה ביותר לפגיעות אלו היא כמובן ילדים ובני נוער, אולם, לא רק הם, גם מבוגרים חווים פגיעות ברשת. במאמר זה אסביר בקצרה, מפאת קוצר היריעה, על מרחבים של פגיעה מינית ברשת, תוך התמקדות בבני נוער, בשל היותה אוכלוסייה המבלה זמן רב במרחב הווירטואלי, ובשל היותה קלה יותר להשפעה ולניצול. 

גיא עינת וניצן עגני בן דב

הנגישות לפורנוגרפיה נעשתה קלה יותר מאי פעם. ילדים ובני נוער חשופים באופן מסיבי לאתרים פורנוגרפיים ולתכנים ארוטיים באמצעי המדיה השונים מגיל צעיר (לרוב ללא תיווך של המבוגרים). חשיפה זו מייצרת בלבול בין השלב ההתפתחותי של הילדים לבין התכנים אשר הם עוסקים בהם קוגניטיבית ורגשית. לאור הנגישות ההולכת וגוברת של התכנים הללו, נוצר צורך לאמוד את מידת החשיפה של נערים ובחורים צעירים לתכנים אלה, כמו גם לבחון את ההשלכות הנגזרות מכך. 

השנה, בחרנו להקדיש את הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לנושא שמעסיק היום רבים - פגיעה מינית בזירה הווירטואלית והדרכים בהן יש לנקוט כדי להגן על ילדים מהסכנות החדשות האורבות להם בשימוש במדיה החדשה. אמנם, תופעת האלימות המינית, אינה תופעה חדשה ועברייני המין היו כאן מאז ומעולם, אך הודות למהפכה הטכנולוגית המואצת קל יותר לעברייני מין לשלוח זרועות פוגעניות ולהגיע, דרך המחשב האישי, הטאבלט או הסמארטפון לכל ילד ולכל ילדה שנמצאים במקום שאמור להיות עבורם המקום הבטוח ביותר - ביתם הפרטי.

גם אנחנו צפינו בתוכנית המקור על עדות האונס ושמענו את ההקלטות הקשות. התוכנית השאירה בנו כמו בהרבה מהצופות והצופים סימני שאלה כבדים על הגשת תלונה על עבירת מין. מתוך הניסיון שלנו בליווי פונות ופונים בהליכים משפטיים הכנו עבורך כמה שאלות ותשובות שיעזרו לך להחליט האם למרות כל מה ששמעת, כדאי לך להגיש תלונה על הפגיעה שחווית?

אנו מאמינות שקיום שיח בטוח ופתוח בין הורים וילדיהם בנושאים של מיניות בריאה מעלה את הסבירות שילדים שהוטרדו או נפגעו ירגישו ביטחון לשתף ולספר ולקבל עזרה. במחקרם המקיף של פרופ' צבי איזיקוביץ' ופרופ' רחל לב-ויזל בנושא התעללות והזנחה של ילדים ובני נוער נשאלה השאלה "אילו רצית לספר על פגיעה, למי היית מספר?" את האחוזים הגבוהים קבלו ההורים, בראש אמא ואחריה אבא. לילדים יש צורך ורצון לשתף על מנת לקבל עזרה. לנו המבוגרים יש את האחריות ליצור את המרחב הבטוח ואת התנאים המיטביים שיאפשרו לילדים לדבר ולשתף אותנו. בשנה האחרונה עמלנו רבות על פיתוח תכנית מתאימה להורים בנושא שיח פתוח עם ילדיהם בנושא מיניות. 

הכתבה של לי ירון "כולם ראו אותי בוואטסאפ, החיים שלי נגמרו", שהתפרסמה ב-31 באוגוסט בבלוג "המקום הכי חם בגיהנום", עוררה התעניינות רבה, ובעיקר התעניינות גבוהה של הורים כיצד ניתן לפעול על מנת להגן על הילדים ברשת. ניצן בן דב, רכזת הסברה ופרויקטים מיוחדים במרכז סיוע 'תאיר', וטניה גלבוע - מנהלת מקצועית של מרכז סיוע 'תאיר', יחד עם איגוד מרכזי הסיוע, כתבו מדריך קצר כהמשך לכתבה - "כך תשמרו על ילדיכם מאלימות ברשת". 

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה היום בתגובה לפרסום אודות רשת ניצול הקטינים: "אם הפרסומים נכונים הרי שמדובר בפרשה המעוררת שאט נפש. ששת הגברים ובהם מנהל הפועל פתח-תקווה ניצלו את מעמדם, גילם וסמכותם על מנת לנצל מינית נערים חלשים מהם.