- 87% ממקרי האונס והתקיפה המינית נעשים ע"י מישהו מוכר: אב, אח, גיס, דוד, בן-זוג, מורה, שכן, רופא, בעל מכולת, טכנאי ועוד (ההשלכות של פגיעה באמון).
- רוב המקרים קורים בבית של התוקף או הנפגע (מקומות שנחשבים בטוחים) ובשעות היום.
- כל אחת ואחד יכולים להיאנס – ללא קשר לגיל, לבוש, התנהגות וכו'.
- רוב מקרי האונס מתוכננים ולא קשורים ללחץ מיני או להיעדר בן/בת זוג- זו בחירה מודעת, לפוגע יש שליטה על מעשיו.
- רוב המותקפות/ים מינית מגיבים בקיפאון, בשיתוק ואי יכולת להתנגדות פיזית (מה שמעצים את רגש האשמה שלהם כלפי עצמם).
- אחד מכל שישה גברים יעבור תקיפה מינית שכרוך בה מגע במהלך חייו.
- עד גיל 12- בנים ובנות נפגעים באותה מידה.
- בקרב הגברים, פחות מ- 5% ידווחו על הפגיעה בהם.
- רוב הגברים נאנסים עד גיל 21, יש מקרים של פגיעות גם בגילאים מאוחרים יותר
- בעיקר ביחסי מרות, פגיעה בחסרי ישע וכן פגיעה בקרב הקהילה הגאה.
- 90% ממעשי האונס מתרחשים בין אנשים מאותו לאום
- רוב הפוגעים הם גברים הטרוסקסואלים הפוגעים בגברים/ילדים.
- כ- 20% מהפגיעות בילדים מתבצעות על ידי נשים.
- אין פרופיל מיוחד לאנס. מרבית התוקפים מוגדרים "אנשים נורמטיבים", מקיימם זוגיות לטווח ארוך, חלקם הגדול אף נשואים עם ילדים.
- אין לאנסים הפרעות נפשיות יותר מאשר לשאר האוכלוסייה.
- אין קשר בין נטייה מינית מוסתרת או גלויה ובין הצורך לפגוע, הפגיעה אינה מונעת מתוך היצר המיני אלא במטרה להפעיל כוח ושליטה על האחר.
- רוב הפוגעים אינם מוגדרים כבעלי סטייה מינית (אנשים הזקוקים לפגוע כדי להגיע לסיפוק מיני).