פרסומים וקטעי עיתונות אודות מרכז הסיוע בת"א לנפגעות תקיפה מינית.
מרים שלר, מנהלת מרכז סיוע ת"א: "חייבים לנתק את הקשר שנעשה בין האווירה המינית, החופשית והליברלית לבין הפגיעה. אסור להניח שבגלל שנמצאים במקום עם אלכוהול לכל אחד מותר לעשות מה שבראש שלו. צריך ליצור מרחבים שבהם אפשר ליהנות עם גבולות. אף אישה לא צריכה להרגיש במקומות כאלה בסכנה. וחשוב לזכור שאם מישהי משתכרת והיא מעורפלת הכרה — אין לה אפשרות להביע הסכמה ואסור לנצל את מצבה".
באחד מחדרי בית הכלא מתכנסות מדי שבוע קבוצות של אסירות ושוברות שתיקה בנוגע לתקיפה מינית שחוו בילדותן. הן יושבות מכונסות במעגל ומנסות לחזור לחוויה הטראומתית שהושתקה שנים והפכה עבורן לסוד. "אנחנו לומדות לדבר על הפגיעה שלא דוברה מעולם, כמו ילד שלומד להשתמש בשפת הא"ב בפעם הראשונה", הסבירה אחת האסירות המשתתפות בקבוצה, במפגש שנפתח לפני "הארץ". כמו ילדות קטנות הן מתכווצות למשמע עדויות חברותיהן ונדמה שהן רואות בכל אחת מהן תמונה מראה לעברן שלהן.
בחמשת החודשים האחרונים מתכנסים מדי שבוע במחלקה לטיפול לנגמלים שבכלא השרון שבעה אסירים במדים כתומים, כולם נפגעי תקיפה מינית, ומשתתפים בקבוצת התמיכה החלוצית "טראומה והחלמה". בכלא הם משחררים לראשונה זיכרונות טראומטיים שהיו כלואים בתודעתם ומשתפים בסודות הפגיעה המינית בהם, מתוך ניסיון לזכות בחירות פנימית באמצעות כוחה המרפא של הקבוצה.