היום עבר בקריאה שניה ושלישית ונכנס לספר החוקים התיקון לחוק העונשין שיזמה ח"כ יפעת קריב אשר היינו שותפות לקידומו, המעגן בחקיקה את זכות נפגע/ת עבירת מין לבחון את מין החוקר/ת, וכן מחייבת את החוקרים ליידע על זכות זו.
ההליך הפלילי הוא קשה ביותר עבור נפגעות תקיפה מינית. מבין הפונות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, רק 15% בוחרות להגיש תלונה, דבר המלמד על הקושי העצום לפרוץ את מחסום הבושה. הקושי הזה גדול במיוחד כאשר אישה נדרשת לספר בפני חוקר, גבר, את הפרטים האינטימיים ביותר של סיפור הפגיעה.
תיקון זה כמו תיקונים אחרים לחוק, מסייעים להנגיש את המעכת המשפטית הן לנפגעות תקיפה מינית והן למתלוננות פוטנציאליות: הם מחזקים את אמון הנפגעות במערכת, מביאים נשים נוספות להתלונן ועל ידי כך מסייעים במיגור התופעה.
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אמרה היום: "אין זה מקרי כי הצעת החוק זו, אשר הייתה הצעת החוק האחרונה שעלתה להצבעה בכנסת ה-19 ולמעשה סגרה את המושב, עוסקת בסיוע לנפגעות ולנפגעי עבירות מין. הכנסת ה-19 התאפיינה בשיתוף פעולה של חברות וחברי הכנסת עם מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: בכנסת הנוכחית ליווינו עשרות הצעות חקיקה ואף יזמנו כעשרים הצעות חוק שונות שעוסקות בסיוע ובקידום זכויות של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אנו מברכות את ח"כ יפעת קריב על העברת התיקון החשוב בדיון האחרון במליאה".
בין ההצעות המרכזיות שאיגוד מרכזי הסיוע ליווה וקידם ניתן למנות את העברת נטל ההוכחה במקרה של פיטורין למעביד של ח"כ לביא; חוק הסרטונים הקובע כי הפצת סרטונים אינטימיים מהווים הטרדה מינית של ח"כ קריב; העלאת סכום הפיצוי על הטרדה מינית של ח"כ רוזין; התייחסות לניצול סמכות של נבחרי ציבור כהטרדה מינית של ח"כ רוזין; חוק מגבלת חזרתו של עבריין מין לסביבת הנפגע המבטיח חיסיון על פרטי הנפגעת של ח"כ אורלי לוי ועוד.
נזכיר עוד את הצעת החוק הקובעת איסור על גילוי עריות בין בגירים של ח"כ קול ואת האיסור על בעילה אסורה בהסכמה של קטינות תוך ניצול פערי גילאים ומעמד של ח"כ לביא, ששתיהן זכו לאישור הממשלה אך הליך החקיקה שלהן לא הסתיים בכנסת הזאת. אלו הן רק דוגמאות של הישגינו בכנסת החולפת המצטרפים להישגים נוספים בתחום האלימות המינית.
עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה היום בתגובה להצעת החוק שעברה: "אלימות מינית היא אחת התופעות הקשות בחברה הישראלית והיא חוצת תרבויות ומגזרים. השלכותיה של הפגיעה המינית חורגות מעבר לנפגעות ולנפגעים ופוגעת במעגלים רבים: משפחתיים, קהילתיים וחברתיים. זו תופעה אשר מאיימת על חוסנה החברתי והכלכלי של החברה הישראלית.
למרות המודעות ההולכת וגוברת בקרב הציבור לפגיעה המינית, מדובר עדיין בתופעה מושתקת וסמויה מן העין. מהלכות ומהלכים בינינו עוד נפגעות ונפגעים רבים, שהפחד מהאשמה חברתית והבושה מונעים מהם לספר את סיפור הפגיעה, לקבל סיוע ולזכות בשיקום שהם כל כך זקוקים לו.
למרות העשייה המשמעותית בכנסת הזו המאבק החברתי באלימות המינית רחוק מלהסתתיים. אנו מקוות כי הכנסת הבאה תפעל ברוח הכנסת הזו לקידום שיתוף פעולה עם גופי הסיוע וכן לקידום זכויותיהם של נפגעי עבירות מין, לשיפור השירותים הניתתנים להם, לסייע בשיקומם ולהקלת המפגש המורכב עם מערכות המשפט והחוק. העובדה כי הדיון שחתם את דיוני מליאת הכנסת ה-19 עסק בפגיעת מין, מעבירה מסר ברור לציבור הנפגעות והנפגעים שיש להם כתובת, הן בגופי הסיוע והן בבית המחוקקים וברשויות המדינה".
