"שְׂרָרָה"- שְׁלִיטָה, סַמְכוּת, אָדְנוּת, מָרוּת
הגדרת המילה שררה מקפלת בתוכה גם את החוויה המרכזית של גבר או אישה העוברים הטרדה מינית, חוויה של אובדן שליטה וכן את מקור כוחם של הפוגע או הפוגעת.
האחרונים משתמשים במרות כדי לשמר את כוחם, באמצעות דיכוי והשפלת האחר. ההתייחסות למיניותו של האדם והשימוש במין הוא רק אחד מהאמצעים הדכאניים הזמינים בתוך מטריצת השררה.
ההתבוננות על הטרדה מינית כלפי גברים, על-ידי נשים וגברים כאחד ובמיוחד במקומות עבודה, מאתגרת את דפוסי החשיבה החברתיים, לא רק אודות הטרדה מינית אלא גם על מבני הכוח והשימוש לרעה שעושה בעל הכוח בכפוף לו. הנורמות הרווחות בנושא יחסי עובד-מעביד, רואות באופן בינארי הטרדה מינית כאקט של חיזור גברי אלים אחר נשים וצורך גברי 'טבעי' ובלעדי של גברים לשליטה בנשים.
הטרדה מינית הוא אירוע טראומתי החושף את הגבריות לפגיעות, השיח החברתי נוטה להתייחס לגבר כבעל יכולת התגוננות מעצם היותו זכר, אך לא כבעל יכולת להיפגע ובכך להדיר את מקומם של הגברים הנפגעים. השיח אודות פגיעה בגברים אינו מהווה חלק מהשיח על פגיעה והטרדה מינית, זאת כהמשך לתפיסה על-פיה, באופן טבעי, קורבנות הן נשים מעצם היותן נשים ותוקפים הם גברים מעצם היותם גברים.
הטרדה מינית במקומות עבודה, כמו כל פגיעה מינית אחרת, היא תוצר של יחסי כוחות דכאניים, לא רק בין גברים לנשים אלא בין גבריות לנשיות. גבריות נתפסת כעמדת כוח אקטיבית העושה שימוש באלימות, תוקפנות ומיניות כנגד אדם אחר, לעומת נשיות הנתפסת כעמדה נחותה, חלשה, חסרת אונים ופסיבית שאינה מסוגלת להתנגד. עיצובה התרבותי של הגבריות כתשליל הנשיות גורמת להטענת הגבריות בתכנים שהם היפוכם של חולשה, פגיעות וקורבנות.
השררה משעתקת את מבנה הכוח הפטריאכלי, תוך שבירת תפיסות תפקידי המגדר המסורתיים שנוצרו בתוך חברה גברית הגמונית. גם מנהלות פועלות על-פי תפיסות ניהול גבריות, העושות שימוש במין כאמצעי להפעלת כוח ומשום כך, מאבדת תפיסת המגדר רלוונטיות.
במרכזי הסיוע, כמו גם במקומות העבודה, אנו עדים לתת-דיווח בכל הקשור להטרדה מינית כלפי גברים. הסיבות לכך לא קשורות רק להשלכות ההרסניות של ההטרדה המינית, אלא גם לחשש שייתקלו בחוסר אמון בבואם לחשוף את סוד הפגיעה. הקושי בהפנמת העובדה כי גברים חשופים להטרדה מינית גוררת אחריה תגובות של פקפוק באמיתות הפרטים, לגלוג על כך שהקורבנות מגזימים, או שאינם מפרשים את האירועים נכונה.
על-פי ההבניה החברתית, גבר אמור להיות בלתי חדיר ולדעת להגן על עצמו, הטרדה מינית היא לא מסוג הדברים שיכולים לקרות לו וגם אם כן, הדברים אמורים להחמיא לו או להיות בשליטתו כך שיוכל להצליח להפסיק אותם על-פי רצונו. ככל שהטרדה מינית כלפי גבר מתרחשת ונמשכת, היא מלווה בתחושות קשות של בושה ואשמה.
בחברה הפטריארכאלית הגבר נתפס כיצור חזק ומיני יותר מהאישה. מי שמגיב באופן שחורג מההבניה הזאת נתפס כחלש וכנטול סמכות, תכונות שגבר לא אמור להחזיק בהן לפי האתוס הגברי ולפיכך הוא עלול להתקשות להגדיר את עצמו כגבר ולהאלץ להכיל חוסר התאמה בין מה שהוא אמור להיות לבין האופן שבו הוא תופס את עצמו. לדוגמה, ההטרדה חושפת את הגבר לשפת הפגיעה המינית הנתפשת כשפה נשית בה ניתן ביטוי לפחדים ולחוסר אונים, חשיפה כזו עלולה להקשות עליו למקם עצמו על הרצף בין גבריות לנשיות.
דוגמה נוספת מתייחסת לכך שהפרנסה נתפסת כאחד מתפקידיו המרכזיים של הגבר בחברה, הטרדה מינית מאיימת על יכולתו להתפרנס בעתיד ובכתוצאה מכך, על בטחונו הכלכלי ועל מעמדו בחברה - יכולות המגדירות, בין השאר, את גבריותו. הפגיעה עלולה לגרום לטשטוש זהות ולעירעור תפיסת העצמי ותחושת האמון בעצמו ובעולם.
נציג, למשל, מקרה של גבר הנתון להטרדות חוזרות ונשנות אודות נטייתו המינית, על-ידי אחד ממנהליו. הוא מושפל בהערות על אי גבריותו, על היותו אישה במסווה של גבר, הוא חווה הערות כמו: "ודאי שאינך מסוגל לדאוג להחדרת המוצר לשוק כי אתה רגיל שחודרים אליך", או משפטים כמו: "חכה שא..ן אותך כמו שאתה רגיל". אותו גבר חש שהוא לא נמדד לפי הישגיו ותוצאות עבודתו אלא נתפש כאובייקט מיני, מושפל בשל מיניותו ואינו מסוגל עוד להתרכז בעבודתו כשמקומו בחברה מאוים חדשות לבקרים.
או למשל מקרה של גבר שלאחר שנוצרה תחושת בטחון, יחסי אמון ואינטימיות בינו לבין מנהלו (גבר סטרייט נשוי), החל המנהל בהערות ספק חבריות, ספק מיניות שנתפסו בעיניו כמחמיאות ואלה הובילו במהרה, לטפיחות גבריות לכאורה והמשיכו בנגיעות באברים אינטימיים ובהלצות הנוגעות למיניותו של המוטרד. הגבר המוטרד ניסה לחמוק מהמנהל וברגע שהתעמת עמו, הפכו אלה להתנכלות והכפשת שמו של המוטרד ברבים. חשיפת ההטרדה המינית הפכה את היוצרות ויצרה מצג שווא על-פיו המוטרד מנסה להכפיש את שמו של המנהל כדי לכפות על חוסר מקצועיותו האישית.
התחושה הדומיננטית שליוותה את אותו גבר מוטרד הייתה תחושת גועל מעצמו ואכזבה מהסביבה, הוא תהה שמא הוא מגזים ואולי היה לו חלק ביצירת סיטואציה שאפשרה לאותו מנהל לחצות שוב ושוב את הגבול, ואף התמודד עם התחושה המשתקת שמישהו אחר יכול לעשות בו כל העולה על דעתו.
במסגרת יחסי עבודה, מתבצעות רוב ההטרדות המיניות כלפי גברים תחת יחסי מרות, על-ידי גברים ונשים כאחד. יש להדגיש כי קיים קושי לשיים הטרדה מינית כלפי גברים, הנובע מהתפיסה החברתית כי פגיעה מינית יכולה להתרחש רק כלפי נשים, הדרת השיח על פגיעה מינית כלפי גברים רק מעצימה את הקושי. יש גם תפיסה הרואה בהטרדה אקט של חיזור ובהטרדה של גבר כלפי גבר, אקט המאשר נטייה הומוסקסואלית, המאיים לא רק על גבריותו של הנפגע אלא גם על תפיסתו כנורמטיבי בעיני החברה ובעיני עצמו. מורכבות נוספת עולה בהטרדה מינית על-ידי אישה שאינה נתפסת, על-פי הסדר החברתי, כתוקפנית או פוגענית, ודאי שלא בפגיעה מינית. במבנה החברתי הקיים גבר שנפגע על ידי אישה נתפס כבר מזל ומצופה לראות בפגיעה חיזוק לאונו המיני ולגבריותו, במיוחד לאור הציפייה מהגבר להיות זמין לצריכת מין בכל עת.
נציג, למשל, מקרה של גבר ממוצא ערבי שעבד כטבח במסעדה והוטרד לאורך תקופה ארוכה על-ידי המנהלת שלו (חשוב לציין שבפנייתו הדגיש את היותה מכוערת כהמשך לתפיסה החברתית לפיה גבר נכון תמיד למין במידה והאשה 'אטרקטיבית'). אותה מנהלת כפתה עליו, לשכב עמה בשעה שהשפילה אותו אודות מוצאו ואיימה עליו שאם יתלונן, תאשים אותו באונס. הסיטואציה הכניסה את הנפגע למלכוד בו אינו יכול להפסיק את הפגיעה, והוא חש מנוצל ונבגד. הוא התקשה לראות בכך פגיעה בשל 'שיתוף הפעולה' שלו וטעה, כגברים רבים אחרים, לראות בזקפה וביכולת לבצע אקט מיני, סוג של הסכמה. חשוב להזכיר כאן כי המחוקק הגדיר הסכמה, בין השאר, בהעדר יחסי מרות.
גברים שעברו הטרדה מינית במקום העבודה יעדיפו לעזוב את מקום העבודה. לא מתוך בחירה, אלא כאקט של ויתור, בעקבותיו הם חשים אשמה ופחד. בשל חוסר יכולתם להתמודד עם ההטרדה המינית שחוו, הם מפנים את האשמה כלפי עצמם ועזיבת מקום העבודה נתפסת ככישלון כפול שנכפה עליהם. בעקבות עזיבת מקום העבודה, עולה בהם גם חרדה שמא יאבדו את פרנסתם ויתקשו למצוא מקום עבודה חדש בהעדר המלצות מהמנהל הפוגע. בעולם העבודה המודרני, יצטרכו לתרץ את עזיבת מקום העבודה החדש ויאלצו לבדות סיפור כיסוי שלא יפגע בעתידם התעסוקתי ולהמשיך להתמודד עם תוצאות ההטרדה שחוו גם במקום העבודה הבא.
בשיח אודות הטרדה מינית בעבודה יש לאפשר ייצוג להטרדות כלפי גברים, על-ידי גברים ועל-ידי נשים. פגיעה והטרדה מינית היא תופעה חברתית החוצה את גבולות המגדר ומאפשרת לשררה ולכוח לייצר יחסי עבודה דכאניים המשמרים את המודלים הגבריים, הפורצים את גבולות האחר ללא הסכמתו ומייצרים אווירה של פחד ושיתוק.
