ב-28 בספטמבר התחיל התיוג (האשטאג) ״לא התלוננתי״ לסחוף המונים בפייסבוק ובטוויטר. תחת התיוג #לאהתלוננתי נחשפים סיפורים אישיים רבים על פגיעה מינית והסיבות בגינן הנפגעים והנפגעות החליטו לא לדווח או להגיש תלונה על המעשים. השיח הציבורי הסוער עלול להציף רגשית ולהותיר את מי שנחשפים אליו מבולבלים, בייחוד נערים ונערות. אנו מציעות לצוותי המורות, המחנכות והיועצות, לשבור את קשר השתיקה, ולייצר שיח חינוכי המתמודד עם המשמעויות הרבות שעולות מקמפיין #לאהתלוננתי.
חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, בו ציינו השנה 40 שנות פעילות למרכז סיוע ת"א.
בעידן הרשתות החברתיות, החיבור בין כלי התקשורת לנפגעות קל ומהיר מתמיד. לצד פתחון הפה וההזדמנות שניתנת להן לספר את סיפורן ולדרוש צדק, אנו נתקלות ביותר ויותר מקרים שבהם הנגישות המהירה הובילה לפריצת גבולות לא רצויה ואף פוגענית. בשנים האחרונות מגיעות לפתחנו תלונות רבות של פונות שנפגעו במפגש עם כלי התקשורת – בין אם בעקבות ההתרחשויות מאחורי הקלעים, ובין אם מהתוצרים הסופיים.
ב-8 במאי 2018 ערך איגוד מרכזי הסיוע דיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, שעסק ביחס התקשורת לנפגעות תקיפה והטרדה מינית.
להלן נייר העמדה שהגיש האיגוד לקראת הדיון, שנערך בשיתוף ח"כ עאידה תומא סלימאן. במסמך מפורטות הבעיות הקיימות בסיקור התקשורתי כיום, והצעדים שנחוצים על מנת לצמצם את הנזק.
מערך שיעור מיוחד שכתבו רכזות החינוך שלנו העוסק בקמפיין MeToo# #גםאני
האינטרנט מלא בתכנים מיניים, וזה מרחב נוח לפוגעים ופדופילים. ממה צריך להיזהר, ואיך אפשר ללמד את הילדות והילדים להישמר?
עדי
אני עדי, בת 14, לומדת בכיתה ח' באזור הדרום. במהלך השנתיים האחרונות עברתי מספר פגיעות מיניות ברשת החברתית. לדעתי, פגיעות מיניות ברשת החברתית הן דבר חמור ביותר שמשאיר צלקת רגשית ומשפיע על החיים לטווח ארוך. לבני הנוער אין, לדעתי, ידע על כלים ועל דרכים להתמודד עם הטרדות ופגיעות מיניות. המון נפגעים ונפגעות מעדיפים שלא לשתף במה שעובר עליהם ומגיעים למצב של פגיעה נפשית גדולה מאוד וגם אלו שכן משתפים לא תמיד מקבלים את העזרה אותה היו רוצים. לדעתי, נערים ונערות שמצליחים לשתף ולספר על מה שקרה להם, צריכים לקבל ממרכזי הסיוע שמיועדים לכך עזרה וכלים להתמודדות עם המצב, וללוות אותם במשך כל התהליך. בדרך כלל, נער או נערה שעוברים פגיעה מינית לא מתקבלים על ידי הסביבה והאנשים סביבם לא מצליחים להבין את מקומם ואת המצב הנפשי שבו הם נמצאים, ובמקום לעזור ולנסות לשפר את המצב ברוב המקרים הסביבה רק מזיקה להם וגורמת לפגיעות נוספות.
חן קצביץ' פרסלר
פגיעות מיניות לסוגיהן התרחשו לאורך כל ההיסטוריה האנושית. אולם, בשל תכונותיו הייחודיות של מדיום האינטרנט וצמיחתו חסרת התקדים של המרחב הווירטואלי (cyperspace) התפתחו בשנים האחרונות זירות חדשות ופרקטיקות ייחודיות של פגיעות מיניות. האוכלוסייה החשופה ביותר לפגיעות אלו היא כמובן ילדים ובני נוער, אולם, לא רק הם, גם מבוגרים חווים פגיעות ברשת. במאמר זה אסביר בקצרה, מפאת קוצר היריעה, על מרחבים של פגיעה מינית ברשת, תוך התמקדות בבני נוער, בשל היותה אוכלוסייה המבלה זמן רב במרחב הווירטואלי, ובשל היותה קלה יותר להשפעה ולניצול.
גיא עינת וניצן עגני בן דב
הנגישות לפורנוגרפיה נעשתה קלה יותר מאי פעם. ילדים ובני נוער חשופים באופן מסיבי לאתרים פורנוגרפיים ולתכנים ארוטיים באמצעי המדיה השונים מגיל צעיר (לרוב ללא תיווך של המבוגרים). חשיפה זו מייצרת בלבול בין השלב ההתפתחותי של הילדים לבין התכנים אשר הם עוסקים בהם קוגניטיבית ורגשית. לאור הנגישות ההולכת וגוברת של התכנים הללו, נוצר צורך לאמוד את מידת החשיפה של נערים ובחורים צעירים לתכנים אלה, כמו גם לבחון את ההשלכות הנגזרות מכך.