לא ניתן להמשיך ולהזרים כספי ציבור לנוכח הטענות החמורות שנשמעו. התעלמות מהעדויות משמעה כי ניתן להקל ראש בתקיפות מיניות ובאונס, וכי הנשים הנפגעות אינן נלקחות בחשבון. העובדה שאדם אינו בין החיים אין משמעה כי לא ניתן לעסוק בנושא מההיבט הציבורי.
החלטת הוועדה מעבירה מסר ראשון במעלה לנפגעות תקיפה ואונס – מערכת אכיפת החוק רואה אתכן. כן, יש טעם להגיש תלונה במשטרה. כן – יש טעם לעבור את התהליך המשפטי הקשה והמייגע – כי בסוף ייעשה משפט צדק והתוקף ישלם את מלוא המחיר על המעשים המחרידים.
למרבה הצער, הטרדה מינית בעבודה עודנה תופעה שכיחה שלעתים קרובות אינה מטופלת. בניסיון לשפר את המצב, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית ומכון התקנים משיקים קוד מרצון, המספק למעסיק כלים אופרטיביים ליישום החוק
איגוד מרכזי הסיוע ברך היום את פרקליטות המדינה על ההחלטה לערער על עונשו המגוחך של יניב נחמן. מדובר היה בגזר דין אבסורדי, שביזה את הקורבנות. בימים שבהן נשמעים קולות הקוראים לקורבנות להתלונן בפני רשויות החוק, טוב שהפרקליטות דורשת משפט צדק, מה שמעודד פניה להליכים משפטיים ומחזק את אמון הציבור במערכת המשפטית.
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: על המוסדות שמעסיקים את איבגי לבדוק את התלונות, ולתת גיבוי מלא למתלוננות
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית קורא היום לכל התיאטראות ולכל הפקות הקולנוע בארץ לאמץ אמנות למניעת הטרדה מינית המותאמות באופן מיוחד לעולם התיאטרון והקולנוע.
השופטים רענן בן-יוסף, ציון קפאח ומרים דיסקין גזרו עבודות שירות על יניב נחמן שהודה באונס. הנימוק: מערכת היחסים עם הקורבן ו"שמו הטוב" שנפגע. ההחלטה עוררה סערה. יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "המערכת המשפטית צריכה להתבייש". שופט בדימוס: "פסק דין מאוזן שדורש אומץ"
איגוד מרכזי הסיוע רואה בהחלטת מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך להחזיר את ניצב רוני ריטמן לתפקיד ראש להב 433 החלטה אומללה המהווה סטירת לחי קשה כלפי המאבק למיגור ההטרדות המיניות במשטרת ישראל.
גם נשים זקנות סובלות מאלימות מתמשכת ומותקפות מינית, במשפחה ומחוצה לה.
רבות מהן לא מתלוננות, כי "מי יאמין לי"
במרכז "תאיר" מבקשים לשנות את העובדה שילדות גדלות לתוך מצב שבו הן 'צריכות להיזהר' יותר מגבר: "מלמדים אותן שעליה לחשוד בכל אחד. זאת תופעה שאנחנו שואפים לשנות בהדרגה"
השנה, בחרנו להקדיש את הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לנושא שמעסיק היום רבים - פגיעה מינית בזירה הווירטואלית והדרכים בהן יש לנקוט כדי להגן על ילדים מהסכנות החדשות האורבות להם בשימוש במדיה החדשה. אמנם, תופעת האלימות המינית, אינה תופעה חדשה ועברייני המין היו כאן מאז ומעולם, אך הודות למהפכה הטכנולוגית המואצת קל יותר לעברייני מין לשלוח זרועות פוגעניות ולהגיע, דרך המחשב האישי, הטאבלט או הסמארטפון לכל ילד ולכל ילדה שנמצאים במקום שאמור להיות עבורם המקום הבטוח ביותר - ביתם הפרטי.
מרים שלר, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, נאמה בהפגנה ואמרה: "שוב אנחנו מוצאות את עצמנו בלב פרשה ציבורית שיש עליה מחלוקת. איך זה לא ברור שמה שאירע ב'אלנבי 40' לא היה צריך לקרות". עוד הוסיפה שלר, "במציאות שאנחנו רואות אלימות מינית היא נורמלית, תפקידנו לומר למציאות הזאת די, לא עוד. לא נשלים עם ניצול ציני של נשים, אלימות בחסות ועידוד מקומות בילוי. זה לא העולם שאנחנו רוצים ורוצות לחיות בו".
טניה גלבוע, מנהלת מרכז סיוע 'תאיר', כותבת במעריב אונליין על אלימות כלפי נשים - "עלינו לעודד חינוך לשוויון מגדרי ולשאוף למערכת חקיקה שמעבירה מסר ברור - אנו לא נקבל כל מקרה של אלימות כלפי נשים ומוחלשים אחרים."
איגוד מרכזי הסיוע קורא היום לשרת המשפטים איילת שקד לחייב שופטים המכהנים בבתי דין לעבודה לעבור השתלמות בנושא אלימות מינית והטרדה מינית בעבודה.
בזמן שהזרקורים הופנו לשדה הקרב, האלימות המינית פרצה במלוא אכזריותה בעורף. בזמן תקופת צוק איתן נרשמה בדרום עלייה של 60 אחוזים בפניות למרכזי סיוע לתקיפה מינית, חלקן של נשים שהמלחמה עוררה אצלן טראומות מהעבר. בשביל הקורבנות האלה המלחמה נמשכת גם היום