לממונה על מניעת הטרדה מינית העסוקה, למנהלת או מנהל וכל מי שאין לו זמן לקרוא את כל 136 (!) עמודי פסק הדין, שניתן בחודש אפריל 2018 בעניינו של ניסו שחם, הנה סיכום קצר עבורך. הסיכום יעזור לך להבין האם בכלל וכיצד משנה פסק הדין את מה שידענו עד כה על יחסים בהסכמה במקום העבודה?
במאמציו לשימור מעמדן הנחות של השוטרות בארגון, לא בוחל אלשיך בלעג מפורש לבג"ץ. העובדה כי השופטים מצאו כי גרסתה של הקצינה צ', המתלוננת נגד ריטמן, עדיפה, ואת סביבת העבודה שלה כפסולה, לא עשה עליו כנראה רושם מיוחד. רק מחשש שיואשם בביזיון בית משפט, נאלץ (כהגדרתו) המפקח הכללי של המשטרה לנזוף בריטמן "מתוך אמפתיה וצער". נדמה שהבוז שהוא חש כלפי מערכת המשפט עמוק כל כך, שאינו חש מחויב לכבדה ולו למראית העין.
אורית סוליציאנו, מנכ"לית האיגוד, כותבת בעקבות תגובת המפכ"ל אלשיך לבג"צ בעניינו של רוני ריטמן.
פורסם ב"הארץ", 6 בפברואר 2018.
החיים של עבד השתנו לחלוטין אחרי שאשתו מרים הותקפה מינית בידי המעסיק שלה. בעדותו הוא מספר על המחירים שגבתה הפגיעה המינית ממשפחתו.
לפני מספר חודשים נפגשנו עם אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרקליטות המדינה בלשכתו, לראיון חשוב על הטרדות מיניות בכלל ובמשטרה בפרט. הריאיון יתפרסם בכתב העת "על הקו" המוקדש לנושא הטרדה מינית.
לא ניתן להמשיך ולהזרים כספי ציבור לנוכח הטענות החמורות שנשמעו. התעלמות מהעדויות משמעה כי ניתן להקל ראש בתקיפות מיניות ובאונס, וכי הנשים הנפגעות אינן נלקחות בחשבון. העובדה שאדם אינו בין החיים אין משמעה כי לא ניתן לעסוק בנושא מההיבט הציבורי.
החלטת הוועדה מעבירה מסר ראשון במעלה לנפגעות תקיפה ואונס – מערכת אכיפת החוק רואה אתכן. כן, יש טעם להגיש תלונה במשטרה. כן – יש טעם לעבור את התהליך המשפטי הקשה והמייגע – כי בסוף ייעשה משפט צדק והתוקף ישלם את מלוא המחיר על המעשים המחרידים.
למרבה הצער, הטרדה מינית בעבודה עודנה תופעה שכיחה שלעתים קרובות אינה מטופלת. בניסיון לשפר את המצב, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית ומכון התקנים משיקים קוד מרצון, המספק למעסיק כלים אופרטיביים ליישום החוק
"ידוע לכל כי בתעשיית המשחק נשים חשופות ביתר שאת לניצול ולפגיעה, בגלל אופי העבודה ויחסי ההיררכיה בתעשייה - לבימאים, שחקנים ויוצרים מוכרים יש כוח רב, והם עלולים לנצל את מעמדם כדי לפגוע בשחקניות ובעובדות הפקה", אמרה אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית בעקבות הטענות נגד איבגי. "העובדה כי היום נשים לא מוכנות לשתוק יותר על הטרדות שפעם היו שגרת יומן - היא דבר מבורך, מהפכה חברתית של ממש שתיצור שינוי חברתי משמעותי בחברה הישראלית", הוסיפה.
בעקבות תחקיר וואלה! NEWS שפורסם הבוקר ומביא את עדויותיהן של שש נשים שטוענות כי השחקן משה איבגי הטריד אותן מספרים גורמים בתעשייה: "כולם יודעים מזה".
"תופעת ההטרדות המיניות היא רחבת היקף, ובתעשיית המשחק נשים חשופות ביתר שאת לניצול ולפגיעה, בגלל אופי העבודה", אומרת אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית. "לצערנו, המציאות בשנים האחרונות מלמדת שכשיש ריבוי של תלונות, מנשים שונות שלא בהכרח מכירות אחת את השנייה, מדובר כנראה בתופעה סדרתית. נשים רבות לא מעוניינות להגיש תלונה במשטרה, אך רוצות לעצור את ההטרדה ולמנוע את המקרה הבא, והן פונות לאינטרנט ולכלי התקשורת. יתכן וזה לא המצב האידיאלי, אך לאור המוגבלות של התהליכים המשפטים והחשש של נשים לפנות לאפיקים אלו, יש לשבח כלי תקשורת שעושים עבודה מקצועית ומאפשרים הבאת מידע זה לציבור. אני קוראת לכל המוסדות שמעסיקים את איבגי לבדוק את התלונות, ולתת גיבוי מלא למתלוננות".
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ומכון התקנים הישראלי משיקים קוד מרצון – למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה
על תיאטרון חיפה להשעות את השחקן משה איבגי עד אשר יתבררו החשדות החמורים נגדו
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: על המוסדות שמעסיקים את איבגי לבדוק את התלונות, ולתת גיבוי מלא למתלוננות
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית קורא היום לכל התיאטראות ולכל הפקות הקולנוע בארץ לאמץ אמנות למניעת הטרדה מינית המותאמות באופן מיוחד לעולם התיאטרון והקולנוע.
נשים רבות בעמדות השפעה, ובהן עיתונאיות, עורכות דין, מפקדות במשטרה ומנהלות במגזר העסקי, נופלות קורבן להטרדות מיניות ובוחרות שלא להתלונן עורכת דין שהוטרדה: ״לא רציתי שייצא לי שם של מתלוננת. יש בושה גדולה להתלונן, וגם אמירה חברתית כאילו את תרמת לזה״. נצ״מ(בדימוס) סוזי בן ברוך: ״אחד השוטרים אמר לי: 'אני מפנטז עלייך בלילות. עניתי לו מייד: 'סליחה, אני לא רוצה לשמוע את זה"
העיתונאית לינוי בר גפן: ״כשאישה מגיעה לעמדה בכירה, יש לה הרבה מה להפסיד. הדבר שהיא הכי לא תרצה שיצמידו לטייטל שלה זה קורבן"
יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע: "אנו חושבות כי העובדה והחלטות הנציבות על סגירות תיקים לא מנומקות ולא מאפשרות הגשת ערר היא לא רק בעייתית בהיבט המנהלי, אלא גם פוגעת במתלוננות ובמאבק באלימות המינית. הענקת זכות ערר ונימוק ההחלטות הן לא פחות מנדבך חשוב בהשבת השליטה לידי הנפגעת, גם אם באופן חלקי, על הטיפול בתלונתה"