בעשורים האחרונים, ביסס עצמו עולם הטראומה המינית כאחד הנחקרים והמדוברים בשיח הטיפולי העכשווי, אלא שככל שעבר הזמן, הלכה ונוצרה שוב דיאלקטיקה שבה נותר קול אחד "שונה", מודר מהשיח על פגיעות מיניות. היה זה קולם של הבנים והגברים נפגעי תקיפה מינית.
מאמרו של אורי פריד, מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית".
כמה עולה פגיעה מינית? על הנזק הכלכלי הממשי של פגיעה מינית.
שיחה עם הפרופ' אורי ינאי, מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית"
"מפחדים מאתנו, השורדות. מפחדים לגעת בכאב שאנו סוחבות. מפחדים להיכוות מאש הזיכרונות. אני מבינה את זה."
עדות מאת ליון גיא מאיר. מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית".
"סוף שנות ה- 90, אני בהריון. לא מאמינה שאכן הנס הגדול הזה התרחש, אני הולכת להיות אמא. לא יכולתי להפסיק להתרגש מהגילוי המסעיר. דף חדש בחיים חדשים. צהלתי. אני זוכרת שיצאתי החוצה לנשום אוויר, והשמחה החלה להתגלגל לתוך מה שהפך להיות תעוקה בחזה ותחושת כבדות שלא הצלחתי לרדת לשורשה. למה אני עצובה?"
החיים של עבד השתנו לחלוטין אחרי שאשתו מרים הותקפה מינית בידי המעסיק שלה. בעדותו הוא מספר על המחירים שגבתה הפגיעה המינית ממשפחתו.
כיצד יכולה הטראומה המינית להשפיע על חווית ההריון והלידה? מה חשוב לדעת בעבודה טיפולית עם נשים שעברו טראומה מינית במהלך ההיריון ולקראת הלידה?
מאמרן של נעמה תמרי לפיד וקרן לוין פיינשטיין, מתוך הדו"ח השנתי של האיגוד לשנת 2016: "הנזקים הסמויים מן העין - השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית".
מדוע נפגעות תקיפה מינית עשויות להתקשות בהחזקת עבודה לאורך זמן, או בהשתלבות במשרה התואמת את כישוריהן - ומה אפשר לעשות בנידון?
הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017 כולל שישה מאמרים מאת מיטב אנשי ונשות המקצוע, ולצידם שלוש עדויות, המספרות על ההשלכות הכלכליות והבריאותית של הפגיעה בגוף ראשון. בנוסף, כולל הדו"ח פרק סטטיסטיקות מפורט על פגיעה מינית בישראל, הכולל נתונים ממרכזי הסיוע, המשטרה, הפרקליטות ומח"ש.
כמה כללי אצבע עבור מי שנדרשים לטפל או להגיב לפניה בנושא פגיעה מינית בקהילה שעליה הם אמונים.
חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא סמכות, כוח ופגיעה מינית.
בסוף חודש מרץ התארחנו בכנס האינטרקטיבי 'נשים בתכנית הלימודים' שהופק על ידי תלמידות/ים בתיכון עירוני י"א בתל אביב. בכנס שולבו סרטונים הממחישים סיטואציות מורכבות מחייהן של תלמידות הכיתה, כשהתלמידות/ים בקהל התבקשו להגיב בזמן אמת באמצעות שאלון מקוון - איך היו מייעצים לנערה לפעול.
נפגשנו עם אביתר קופנהגן, יוזם הכנס, כדי ללמוד על תהליך העבודה של לפני ועל המסקנות של אחרי. אל תפספסו!
תערוכת "נראים" היא פרי יזמה של האמנית והצלמת אליסיה שחף בשיתוף קו סיוע לנערים ולגברים נפגעי תקיפה מינית, במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית תל אביב.
לתגובת הסביבה לחשיפת המקרה יש חשיבות רבה בתהליך ההחלמה והשיקום של הנפגע/ת ויש בכוחה לקדם או לעכב באופן משמעותי את התהליך. לא סתם רבות ורבים מהא/נשים שנפגעו מינית שומרים את דבר הפגיעה בסוד. לצד הבושה המאפיינת את הפגיעה המינית, ישנו גם חשש גדול מתגובות הסביבה ובמיוחד מהאשמת הקורבן, מכעס או גיחוך ומהכחשת המקרה.
לצד זאת, אנחנו יודעות ויודעים שלא פשוט לשמוע על מקרה של פגיעה מינית, על אחת כמה וכמה כשמדובר במישהי או מישהו שיקרים ללבנו. לא פעם הסיפור מפתיע, מפחיד, מתסכל ומכעיס, ומעורר תחושות קשות של חוסר אונים ורצון לסייע לנפגע/ת בכל דרך.
הניסיון שלנו מלמד שישנן דרכים יעילות לסיוע לנשים וגברים שנפגעו מינית. לשימושכן/ם עקרונות סיוע שיכולים להנחות אתכן/ם במפגש עם מקרה של פגיעה מינית.
קו הסיוע פועל שבעה ימים בשבוע ומטרתו לתת מענה ותמיכה לגברים ונערים שורדי תקיפה מינית לסוגיה במצבי משבר ולבני משפחותיהם.
- הפניה לקו היא אנונימית, אין חובה להזדהות -
למידע נוסף על קו הסיוע לגברים לחצו על "קראו עוד".
באחד מחדרי בית הכלא מתכנסות מדי שבוע קבוצות של אסירות ושוברות שתיקה בנוגע לתקיפה מינית שחוו בילדותן. הן יושבות מכונסות במעגל ומנסות לחזור לחוויה הטראומתית שהושתקה שנים והפכה עבורן לסוד. "אנחנו לומדות לדבר על הפגיעה שלא דוברה מעולם, כמו ילד שלומד להשתמש בשפת הא"ב בפעם הראשונה", הסבירה אחת האסירות המשתתפות בקבוצה, במפגש שנפתח לפני "הארץ". כמו ילדות קטנות הן מתכווצות למשמע עדויות חברותיהן ונדמה שהן רואות בכל אחת מהן תמונה מראה לעברן שלהן.