עדי
אני עדי, בת 14, לומדת בכיתה ח' באזור הדרום. במהלך השנתיים האחרונות עברתי מספר פגיעות מיניות ברשת החברתית. לדעתי, פגיעות מיניות ברשת החברתית הן דבר חמור ביותר שמשאיר צלקת רגשית ומשפיע על החיים לטווח ארוך. לבני הנוער אין, לדעתי, ידע על כלים ועל דרכים להתמודד עם הטרדות ופגיעות מיניות. המון נפגעים ונפגעות מעדיפים שלא לשתף במה שעובר עליהם ומגיעים למצב של פגיעה נפשית גדולה מאוד וגם אלו שכן משתפים לא תמיד מקבלים את העזרה אותה היו רוצים. לדעתי, נערים ונערות שמצליחים לשתף ולספר על מה שקרה להם, צריכים לקבל ממרכזי הסיוע שמיועדים לכך עזרה וכלים להתמודדות עם המצב, וללוות אותם במשך כל התהליך. בדרך כלל, נער או נערה שעוברים פגיעה מינית לא מתקבלים על ידי הסביבה והאנשים סביבם לא מצליחים להבין את מקומם ואת המצב הנפשי שבו הם נמצאים, ובמקום לעזור ולנסות לשפר את המצב ברוב המקרים הסביבה רק מזיקה להם וגורמת לפגיעות נוספות.
חן קצביץ' פרסלר
פגיעות מיניות לסוגיהן התרחשו לאורך כל ההיסטוריה האנושית. אולם, בשל תכונותיו הייחודיות של מדיום האינטרנט וצמיחתו חסרת התקדים של המרחב הווירטואלי (cyperspace) התפתחו בשנים האחרונות זירות חדשות ופרקטיקות ייחודיות של פגיעות מיניות. האוכלוסייה החשופה ביותר לפגיעות אלו היא כמובן ילדים ובני נוער, אולם, לא רק הם, גם מבוגרים חווים פגיעות ברשת. במאמר זה אסביר בקצרה, מפאת קוצר היריעה, על מרחבים של פגיעה מינית ברשת, תוך התמקדות בבני נוער, בשל היותה אוכלוסייה המבלה זמן רב במרחב הווירטואלי, ובשל היותה קלה יותר להשפעה ולניצול.
גיא עינת וניצן עגני בן דב
הנגישות לפורנוגרפיה נעשתה קלה יותר מאי פעם. ילדים ובני נוער חשופים באופן מסיבי לאתרים פורנוגרפיים ולתכנים ארוטיים באמצעי המדיה השונים מגיל צעיר (לרוב ללא תיווך של המבוגרים). חשיפה זו מייצרת בלבול בין השלב ההתפתחותי של הילדים לבין התכנים אשר הם עוסקים בהם קוגניטיבית ורגשית. לאור הנגישות ההולכת וגוברת של התכנים הללו, נוצר צורך לאמוד את מידת החשיפה של נערים ובחורים צעירים לתכנים אלה, כמו גם לבחון את ההשלכות הנגזרות מכך.
טניה גלבוע, מנהלת מרכז סיוע 'תאיר', כותבת במעריב אונליין על אלימות כלפי נשים - "עלינו לעודד חינוך לשוויון מגדרי ולשאוף למערכת חקיקה שמעבירה מסר ברור - אנו לא נקבל כל מקרה של אלימות כלפי נשים ומוחלשים אחרים."
השלכות הפגיעה המינית על נפגעות/ים הן רחבות היקף ונוגעות בתחומי החיים השונים. נפגעות/ים מדווחות/ים על קושי בתפקוד במקומות עבודה בהן הסמכות/מרות היא גברית, קושי להגיע באופן סדיר ובזמן לעבודה, אחרי לילות ללא שינה, בערות מלאה או עם חלומות ופלשבקים, קושי לשמור על מקום עבודה אחד קבוע לאורך תקופה, קושי לעמוד במסגרת לימודית לאורך תקופה , חוסר יכולת להתרכז בלימודים, קשיים נפשיים ועוד. השלכות אלו מוכרות לנו מהנפגעות/ים המגיעות/ים אלינו לקבלת סיוע וליווי במרכז. ישנה אפשרות להגשת תביעה לביטוח הלאומי להכרה בנכות נפשית לאור הנזקים הללו. רכזת הליווי בהליך הפלילי-משפטי, במרכז סיוע 'תאיר' - נפגשת עם הנפגע/ת, שומעת על הפגיעה, מתי התרחשה, על ידי מי, את מי שיתף/ה הנפגע/ת אודות הפגיעה, מה הנזקים שנגרמו לנפגע/ת בשל הפגיעה המינית שעבר/ה וביחד עם הנפגע/ת מתחילה את הליווי האישי בתהליך התביעה.
אנו מאמינות שקיום שיח בטוח ופתוח בין הורים וילדיהם בנושאים של מיניות בריאה מעלה את הסבירות שילדים שהוטרדו או נפגעו ירגישו ביטחון לשתף ולספר ולקבל עזרה. במחקרם המקיף של פרופ' צבי איזיקוביץ' ופרופ' רחל לב-ויזל בנושא התעללות והזנחה של ילדים ובני נוער נשאלה השאלה "אילו רצית לספר על פגיעה, למי היית מספר?" את האחוזים הגבוהים קבלו ההורים, בראש אמא ואחריה אבא. לילדים יש צורך ורצון לשתף על מנת לקבל עזרה. לנו המבוגרים יש את האחריות ליצור את המרחב הבטוח ואת התנאים המיטביים שיאפשרו לילדים לדבר ולשתף אותנו. בשנה האחרונה עמלנו רבות על פיתוח תכנית מתאימה להורים בנושא שיח פתוח עם ילדיהם בנושא מיניות.
קורס ההכשרה למתנדבות למתן סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית באמצעות קו החירום הטלפוני נפתח מידי שנה בסתיו. בקרוב יחלו המיונים לקורס הבא אשר מהווה חלק משמעותי ממערך הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, בני משפחותיהם, ואנשי מקצוע מתחומי החינוך, הטיפול והרווחה. מידי שנה מתקבלות במרכז הסיוע כ-4,500 שיחות והקו מאויש על ידי כ-50 מתנדבות מקצועיות. סיפורה של עינת יוסף-ניצן, מתנדבת בקו הסיוע, מאפשר להיכנס לעולם זה ולהבין את המורכבות והלבטים הנוגעים בסיוע ואת הנתינה ההדדית שמתקיימת: "אני מחליטה להתארגן לשינה ואז הטלפון מצלצל. על הקו יש פונה שקצת מתפלאת שעניתי לה בשעה כזאת ביום שישי. גם אני קצת התפלאתי לפני שנה וחצי כשהשתתפתי בקורס ההכשרה למתנדבות במרכז סיוע 'תאיר' לדעת שהקו מאויש 24/7. זו פניה ראשונה של הפונה למרות ששמרה את העלון עם מספר הטלפון של מרכזי הסיוע זמן רב על המקרר."
הכתבה של לי ירון "כולם ראו אותי בוואטסאפ, החיים שלי נגמרו", שהתפרסמה ב-31 באוגוסט בבלוג "המקום הכי חם בגיהנום", עוררה התעניינות רבה, ובעיקר התעניינות גבוהה של הורים כיצד ניתן לפעול על מנת להגן על הילדים ברשת. ניצן בן דב, רכזת הסברה ופרויקטים מיוחדים במרכז סיוע 'תאיר', וטניה גלבוע - מנהלת מקצועית של מרכז סיוע 'תאיר', יחד עם איגוד מרכזי הסיוע, כתבו מדריך קצר כהמשך לכתבה - "כך תשמרו על ילדיכם מאלימות ברשת".
לקראת פתיחת שנת הלימודים, התראיינה טניה גלבוע, מנהלת מרכז סיוע 'תאיר', בתכניתה של תמי מולד חיו ברדיו קול השלום על החשיבות של הכשרת נשות ואנשי חינוך לזיהוי ילדים שנפגעו (ואולי עדיין נפגעים) מינית.