בית הדין הארצי לעבודה: הטרדה מינית שנעשתה על ידי עובד עירייה כלפי עובדת תאגיד עירוני, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה, חוסה תחת 'מסגרת יחסי עבודה'

מאת טל יעקובי כהן, מנהלת תחום מניעת הטרדה מינית בעבודה באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

רקע עובדתי

הנפגעת, מתמודדת נפש על רקע פגיעה מינית שעברה בילדותה ובעלת נכות נפשית, מגיעה מרקע סוציו-אקונומי מורכב. הפוגע, עובד בכיר בעירייה, כיהן, בין היתר, כדירקטור בתאגיד עירוני, סייע לקבלת הנפגעת לעבודה כעובדת ניקיון בתאגיד וחתם על חוזה העסקתה.

לאורך כשלוש שנים התקיימו בין הצדדים מפגשים מיניים בתדירות של כפעם-פעמיים בחודש, כאשר מנקודת מבטה של העובדת, קיום יחסי המין היווה תשלום בגופה עבור השמירה על מקום עבודתה וסיוע בטובות הנאה נוספות.

המערער טען מנגד, כי היא זו שיזמה את הקשר המיני, כי חתימתו על חוזה ההעסקה שלה הייתה טכנית בלבד וכי יש משמעות רבה לכך שהשניים הועסקו במקומות עבודה שונים.

בית הדין האזורי לעבודה פסק, כי למרות שהמערער היה עובד עירייה והמשיבה עובדת התאגיד, התקיימו ביניהם יחסי מרות. כן קבע בית הדין האזורי, כי התקיימה הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות, כי הפוגע לא סתר את חזקת ניצול המרות ולכן חויב בתשלום פיצוי של 600,000 ש"ח.

על כל אלו הגיש המערער ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי:

1. יחסי מרות וחזקת ניצול המרות: מרות אינה מוגבלת ליחסי כפיפות ישירים או פורמליים. סמכות עקיפה, מעמד בכיר, השפעה ויכולת לגרום לקבלה לעבודה או לפיטורים – מקימים יחסי מרות מובהקים.

נוכח פערי הכוחות הדרמטיים בין מנהל בכיר לעובדת מוחלשת במשרה חלקית, קמה חזקת ניצול יחסי המרות שלא נסתרה. 'גם בהעדר קשר יום-יומי במקום העבודה וגם אם המפגשים המיניים התקיימו בביתה של המשיבה, יחסי המרות במקרה זה מובהקים לטעמנו נוכח הפער הדרמטי ביחסי הכוחות בין הצדדים כפי שתיאר גם בית הדין האזורי, פער הנובע מבכירותו, מעמדו, קשריו, סמכויותיו, גילו וותקו של המערער לעומת המשיבה שהייתה עובדת ניקיון מוחלשת במשרה חלקית, במצב סוציו-אקונומי קשה וללא ניסיון תעסוקתי'.

1. החלת אחריות המעסיק כלפי עובדי חוץ/ תאגידים קשורים: חובות המעסיק מכוח סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית נועדו להגן לא רק על עובדיו הישירים, אלא על כל אדם שעלול להיפגע מעובדי המעסיק או ממונים מטעמו במסגרת יחסי העבודה, בין נוכח שהות פיזית באתר עבודה משותף, בין נוכח מרות הנוצרת נוכח קשרי העבודה, ובין בכל דרך אחרת הקשורה ל'מסגרת יחסי העבודה'. נוכח הזיקה ההדוקה בין העירייה לתאגיד העירוני ומעמדו של העובד הבכיר, חלה על העירייה אחריות.
2. דרישה לאמצעי מנע אקטיביים ומהותיים בזמן אמת: חובת המעסיק לנקוט אמצעי מנע אינה מתמצה בצעדים טכניים-פורמליים (כמו תליית תקנון באופן רוטיני). על המעסיק להוכיח נקיטת צעדי מנע והדרכות בפועל בזמן אמת. מכיוון שהעירייה לא זימנה ממונים מהתקופה הרלוונטית ולא הוכיחה ביצוע הדרכות ואמצעי מנע בתקופת האירועים הרלבנטיים לתביעה, נקבע, כי הפרה את חובתה ועל כן חויבה בפיצוי נפרד.

תוצאת פסק הדין:

• ערעור המטריד נדחה והפיצוי שחויב בו בסך 600,000  ₪, לרבות הוצאות משפט בסך 25,000 ₪, הותר על כנו.
• ערעור העובדת התקבל בחלקו והעירייה חויבה בפיצוי נפרד בסך 50,000  ₪ בגין מחדליה בנקיטת אמצעי מנע, בתוספת הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.

  אם את או אתה זקוקים לליווי בהתאמת מנגנוני המוגנות בארגון להרחבת האחריות הנדרשת, צוות המומחיות של StandFor ישמח לסייע.
  אנחנו כאן כדי לעזור לכם להוביל שינוי.

  לקבלת פרטים והזמנות:

  תוכניות חינוכיות

  אזור פעילות * בחר/י אזור פעילותגליל גולןנצרתחיפההשרוןתל אביב וגוש דןירושליםשפלהדרוםארצי/לא משנה

  שם מלא* *

  ארגון

  תפקיד

  מייל* *

  טלפון* *

  משהו נוסף שכדאי שנדע?

  פרטיות *

  ידוע לי כי אני לא חייב/ת למסור מידע, וכי המידע שאמסור יישמר במאגרי המידע של האיגוד למטרת פנייתי בלבד.

  שליחה

  If you are human, leave this field blank.