למאמר באתר מעריב אונליין - http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-499877
אלימות כלפי ילדים ונשים, ואלימות בתוך המשפחה הינה שכיחה וקיימת בכל החברות בעולם, אך ההכרה בתופעה ואופן ההתמודדות איתה שונה בין מקום למקום. ידוע למשל כי לתנועה הפמיניסטית השפעה חשובה על התפיסה החברתית, החקיקה, והטיפול בנושא. בחברות בהן התפיסה החברתית היא פטריארכלית מבחינת התפקיד המגדרי אנו נראה יותר מקרי אלימות כלפי נשים.
קיים קשר ישיר בין אלימות כלפי נשים ואלימות מינית, קשר המחובר בחיבור חזק לתפיסה המשקפת את שליטת הגבר על מה שנתפס כשייך לו, בבעלותו. כשהאישה נתפשת כרכושו של הגבר, קל לו לחוש כי הוא רשאי לעשות בה ככל העולה על רוחו. בפרט אם היא מעוניינת לעזוב את בן זוגה. גורם הפרידה מבן הזוג הינו מניע עיקרי לרצח עצמו.
עלינו כחברה לקחת אחריות ולהבין שלרצח קדמו ברוב המקרים אירועים רבים של אלימות פיזית, אלימות מינית , דיכוי, ביזוי והפחדה עד למקרה הבלתי נתפס של נטילת חייו של אדם אחר. רצח של נשים הינו ביטוי של חברה המעודדת דיכוי של נשים ושל אוכלוסיות מוחלשות בכלל. עלינו לעודד חינוך לשוויון מגדרי ולשאוף למערכת חקיקה שמעבירה מסר ברור - אנו לא נקבל כל מקרה של אלימות כלפי נשים ומוחלשים אחרים.
מקרי רצח של נשים על ידי גברים עומדים אמנם בקצה הרצף של מעשי אלימות, אך הם לא בלתי נפרדים ממנו. הדרך היא ארוכה ובינתיים עלינו להשקיע בזיהוי ואיתור של סימנים של נשים החיות בפחד ושל ילדים החוששים לעצמם ולאמם כדי לסייע להם לצאת ממערכת זוגית אלימה ולהגיע למקום בטוח.
