ההליך הפלילי – הגשת תלונה במשטרה

מהו ההליך הפלילי?

ההליך הפלילי הוא הליך משפטי שנועד לסייע למדינה להגן על האזרחים שלה. הוא מאפשר להעמיד לדין כל אדם שעבר על חוקי המדינה, ולהעניש אותו על פי חוק.

בהליך הפלילי המדינה היא זו שמנהלת את ההליכים מול האדם שעבר על החוק באמצעות  המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט. למי שנפגעו מהעבירה יש מעמד מיוחד בהליך, אך הם לא מנהלים אותו.

ההליך הפלילי מתחיל בהגשת תלונה למשטרה, שמבצעת את החקירה בפועל. המשטרה מעבירה את התיק לפרקליטות, שמחליטה אם להגיש כתב אישום, לסגור את התיק או לסיימו בהסדר מותנה. אם מוגש כתב אישום, התיק מגיע לבית המשפט ונידון שם עד להרשעה או זיכוי.רף ההוכחה בהליך הפלילי הוא גבוה – על המדינה להוכיח שהעבירה התרחשה בוודאות גבוהה מאוד ("מעבר לספק סביר").

 

ההליך הפלילי בעבירות מין

החוק הישראלי מגדיר שורה של עבירות מין והטרדה מינית שבגינן ניתן להגיש תלונה ולפתוח בהליך פלילי נגד הפוגע או הפוגעת, ובמקרים מסוימים, גם נגד גורמים אחרים שאפשרו לפגיעה להתקיים.

למרות שהחוק מגדיר באופן מפורש אילו מעשים מהווים עבירת מין, בפועל יש קושי לנהל הליכים פליליים בעבירות מין בשל נטל ההוכחה הגבוה בהליך וחוסר היכרות של מערכות הצדק עם הדינמיקה הייחודית של הפגיעה המינית. לכן, חשוב לדעת כי לצד האפשרות של הכרה בפגיעה, עשיית צדק ומניעת פגיעות נוספות, ההליך עלול להיות תובעני וקשה רגשית ומעשית, לעורר תסכול ואף להביא להחמרה בסימפטומים הפוסט טראומטיים.

מרכזי הסיוע ברחבי הארץ מציעים ליווי בכל שלבי ההליך הפלילי, במטרה לגשר על הפערים ולסייע למי שמעוניינות ומעוניינים בכך. הסיוע ניתן עוד משלב ההתלבטות לפני הגשת התלונה, ועד לסיום המשפט (ואחריו). במסגרת הליווי ניתן מידע מקדים על אפשרויות הפעולה השונות והמשמעויות של כל אחת, תוך בחינת המאפיינים הייחודיים של המקרה. המרכזים יכולים לעזור בהתנהלות מול רשויות החוק, דוגמת תיאום חוקרת עם הכשרה מתאימה ובירור מצב התיק. בהתאם לרצונך, מרכזי הסיוע מציעים גם ליווי פיזי לשלבים השונים בהליך – להגשת התלונה במשטרה, לעימות, לדיונים בפרקליטות ובבית המשפט.

לצד הליווי לנפגעות ולנפגעים, מרכזי הסיוע מקיימים גם הכשרות רבות במערכות החוק במטרה להנגיש את ההליך הפלילי ולהפוך אותו לזמין יותר ומותאם יותר לטיפול בעבירות מין.

בכל מקרה, הבחירה מה ואיך לעשות תישאר בידיים שלך. לא ננסה לשכנע אותך לפעול בדרך זו או אחרת. הליווי שלנו זמין עבורך בכל שלב וללא התחייבות. 

דברים שחשוב לדעת לפני הגשת התלונה

• אין חובה להגיש את התלונה מיד לאחר התרחשות הפגיעה. הגשת תלונה בסמוך לפגיעה מאפשרת לעיתים לאסוף ראיות שאינן זמינות בהמשך, מה שעשוי להשפיע על הסיכוי להגשת כתב אישום בתיק. מנגד, ההליך הפלילי הוא ארוך ומורכב, ובמקרים רבים הכוחות והמשאבים הנפשיים הנדרשים כדי לעבור אותו אינם זמינים בסמוך לפגיעה. טבעי מאוד שההחלטה להגיש תלונה תתרחש רק תקופה ארוכה אחרי התרחשות הפגיעה. מידע נוסף על ההתיישנות בעבירות מין ועל משך הזמן שניתן לחכות לפני הגשת תלונה אפשר לקרוא כאן
• ברוב תחנות המשטרה יש צוות שהוכשר לחקור את תחום עבירות מין. באפשרותך לבקש להיחקר על ידי חוקר/ת עבירות מין בתחנה בעצמך, או באמצעות מחלקת הליווי של מרכז הסיוע, שיכולה לתאם עבורך חוקר/ת עבירות מין בזמן המתאים לך.
• זכותך על פי חוק לבחור את מגדר החוקר/ת.
• זכותך להיחקר בחדר נפרד בפרטיות.
• יש באפשרותך לבקש ליווי של חבר/ה, קרוב/ת משפחה או מתנדב/ת ממרכז הסיוע לאורך כל החקירה ובזמן מתן העדות (בתנאי שהמלווה לא עד/ה לתקיפה).
• אם הגשת את התלונה בסמוך להתרחשות הפגיעה, תיתכן ותתקיים בדיקה בבית חולים לאיסוף ראיות משפטיות (לקריאה נוספת: חדרים אקוטיים)
• אם הוחלט לקיים עימות בינך לבין הפוגע, באפשרותך לקבל ליווי של מתנדב/ת ממרכז הסיוע אל תוך חדר העימות.
• החקירה תתנהל בתחנת המשטרה שאחראית על האיזור שבו התרחשה הפגיעה. אם אין באפשרותך להגיע לתחנה זאת, תוכל/י להגיש את התלונה ולהיחקר בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגורייך.
• מרגע הגשת התלונה, הטיפול עובר לידי רשויות אכיפת החוק במדינה. תחילה, המשטרה תבצע את כל שלבי החקירה, לרבות איסוף ראיות ועדויות. לאחר מכן יועבר התיק לפרקליטות המחוז הרלוונטית. הפרקליטות היא שתחליט האם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את התיק. כנפגע/ת עבירה, את/ה נמצא/ת במעמד של עד/ה, ולא במעמד של תובע/ת. כלומר, המדינה היא שתובעת את הנאשם ולך יש מעמד מיוחד של עד/ה נפגע/ת עבירה.
• תקופת ההתיישנות החוקית על עבירות מין נקבעת על פי נסיבות כמו סוג העבירה, הקשר בין הנפגע/ת לפוגע/ת, גיל הנפגע/ת בעת הפגיעה וגיל הפוגע/ת בעת הפגיעה. ככלל, על עבירות שבוצעו בקטינים/ות על ידי בן משפחה או אחראי חלה תקופת ההתיישנות הארוכה ביותר (נכון ל-2023 עד גיל 43 של הנפגע/ת) ועל עבירות שביצעו קטינים חלה תקופת ההתיישנות הקצרה ביותר. ניתן להתייעץ בנושא עם רכזות הליווי של מרכזי הסיוע.

הליך החקירה במשטרה

• במסגרת החקירה המשטרה תגבה עדויות ותאסוף ראיות נוספות.
• הפוגע יוזמן או ייעצר לחקירה. אם זהות הפוגע אינה ידועה, המשטרה תנסה לאתר את החשוד בכלים שברשותה – ביניהם, זיהוי על פי תמונה, הרכבת קלסתרון ומסדר זיהוי.
• המשטרה עשויה לעצור או לשחרר את החשוד על פי צרכי החקירה.
• המשטרה עשויה לבקש לערוך עימות בינך לבין הפוגע. קיום העימות מותנה בהסכמתך. פה אפשר לקרוא עוד על העימות – איך הוא מתנהל, ולמה אפשר לצפות.
• כאשר קיימים עדים אחרים היכולים למסור מידע יעיל לחקירה, גם הם יזומנו לחקירה.
• החקירה יכולה להימשך מספר ימים, מספר שבועות או חודשים ארוכים. יתכן שבמשך הזמן שיעבור תתבקש/י לחזור לתחנת המשטרה ולהשלים עדות.
• בסיום הגשת התלונה המשטרה תעביר לך מספר מסמכים, ביניהם אישור על הגשת התלונה ובו פירוט של העבירה הנחקרת ומספר התיק. חשוב לשמור על האישור הזה ובמיוחד על מספר התיק, בעזרתו אפשר לערוך בירורים על מצב התיק לאורך ההליך. בנוסף, תינתן לך גישה למערכת ממוחשבת לנפגעי עבירה, הנקראת מערכת מנ"ע. באמצעות שם המשתמש והסיסמא המפורטים בדף זה אפשר לקבל מידע לגבי מצב התיק דרך האינטרנט.

ההליך בפרקליטות

• תיק החקירה יגיע מהמשטרה לפרקליטות המחוז הרלוונטית. בפרקליטות תתקבל ההחלטה האם להגיש כתב אישום, לסגור את התיק או לסיימו באמצעות הסדר מותנה.
• הפרקליטה המטפלת בתיק תלמד את התיק ותחליט האם הראיות והעדויות שאספה המשטרה מספיקות להגשת כתב אישום. השלב הזה עשוי להיות מאוד מהיר (בעיקר במצבים בהם החשוד נמצא תחת מעצר / חוסר משמעותי בראיות / התיישנות המקרה / החשוד לא נמצא), אך לרוב מדובר בהליך ארוך, שעשוי להימשך חודשים עד שנתיים.
• באפשרותך להיות בקשר עם הפרקליטה המטפלת, על מנת להתעדכן בשלבי ההליך.
• במהלך הטיפול בפרקליטות עשויה הפרקליטה המטפלת להזמינך לפגישה או לשוחח איתך טלפונית על מנת לברר מולך פרטים נוספים הנוגעים לפגיעה, וכן על מנת להתרשם ממך באופן ישיר.
• אם הוחלט בפרקליטות לסגור את התיק, קיימת אפשרות להגיש ערר לפרקליטות המדינה. עם זאת, כדאי לדעת שרק אחוזים בודדים מהערעורים מתקבלים.
• בכל ההליכים המפורטים כאן, וגם את הגשת את התלונה לבד, אפשר לפנות למרכזי הסיוע, לקבל ליווי, ולהיעזר בנו לבירור מצב התיק מול הפרקליטות.

דיון בבית המשפט

• עם הגשת כתב אישום, התיק עובר לדיונים בבית המשפט. ייתכן שבשלב מוקדם יחסית, ייחתם הסדר טיעון עם סנגוריו של הפוגע – וכך ימנע שלב העדות שלך בבית המשפט.
• אם התיק לא יגיע להסדר טיעון בשלב מוקדם, ככל הנראה יבקשו ממך למסור עדות בבית המשפט. עדותך תהווה ראיה מרכזית בתיק. החקירה הראשונית תיעשה על ידי הפרקליטה (התובעת מטעם המדינה) ולאחר מכן תתקיים חקירה נגדית על ידי עורכי דינו של הנאשם. העדות שלך תינתן בפני בית המשפט בנוכחות שופט/ים, עורכי דינו של הנאשם, הנאשם עצמו והפרקליטה. במקרים נדירים תתאפשר עדות מאחורי פרגוד או בטלוויזיה במעגל סגור.
• לרוב יזומנו התוקף ועדים נוספים להעיד בבית המשפט.
• נתונה לך הזכות להיות נוכחת בדיונים בבית המשפט, כל עוד בית המשפט או התביעה לא חושבים שיש בכך בכדי לפגוע בהמשך ההליך. אפשר להגיע עם ליווי לבחירתך וגם עם ליווי של מרכזי הסיוע.  אין חובה להגיע לדיונים, מלבד למועד מתן העדות.
• בסיום המשפט תינתן הכרעת דין, המורכבת מפסק דין (זיכוי או הרשעה) ומגזר דין (הקובע את העונש). בפסק הדין יכול הנאשם להימצא אשם, זכאי או זכאי מחמת הספק. שני הצדדים, התביעה (מדינת ישראל) וההגנה, רשאים לערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

זכויותייך כנפגע/ת עבירה בהליך הפלילי

• אין חובה ואין צורך עקרוני בייצוג משפטי בהליך הפלילי (כי המדינה היא זו שמנהלת את ההליך). למרות זאת, אפשר להיעזר בייעוץ משפטי מטעם יחידת הסיוע המשפטי, או לשכור עו"ד שייצג את הצרכים והאינטרסים שלך בתיק.
• הזכויות של נפגעות ונפגעי עבירה לאורך ההליך הפלילי מוגנות בחוק. להלן מספר זכויות שכדאי להכיר:
  1. זכותך לקבל הגנה מפני הנאשם או מקורביו.
  2. במהלך החקירה המשטרתית וכן בזמן מתן עדות בבית המשפט לא אמורים לחקור אותך על עברך המיני, אלא אם בית המשפט יחליט שחקירה זו חיונית לצורך ניהול המשפט.
  3. קיימת הגבלה על מסירת הפרטים האישיים שלך.
  4. זכותך לקבל מידע על שלבי ההליך הפלילי והתקדמותו.
  5. זכותך להבעת עמדה ביחס לעונש בשלב גזר הדין.
  6. זכותך להביע עמדה בפני הפרקליטות במקרה של הסדר טיעון.
  7. זכותך להביע עמדה בפני ועדות שחרורים במקרה של החלטה על חופשות ושחרור מוקדם ממאסר.

פירוט של זכויות נוספות אפשר למצוא בעמוד הזה או באתר כל-זכות.

 

ליווי לתקשורת

יש מקרים שבהם ההליך הפלילי מקבל סיקור תקשורתי נרחב או מקרים שבהם הנפגעת או הנפגע ירצו לפנות לתקשורת כדי ליידע את הציבור על העבירה שהתרחשה, לעודד לחץ ציבורי בזמן הטיפול בתיק או לגייס את תמיכת הציבור.

חשוב לדעת שלתקשורת ולציבור יש כוח רב שיכול לסייע, אך לעתים יכול גם להזיק, עד כדי הופעה או החמרה של סימפטומים פוסט-טראומטיים. איגוד מרכזי הסיוע מציע ליווי לתקשורת שנועד לסייע בבירור הצרכים ואיתור הגורם התקשורתי המתאים להשגת המטרה. למידע נוסף על הליווי בתקשורת, לחצו כאן.