שאלות נפוצות

כל מעשה או התנהגות בעלי אופי מיני שנעשו באופן כפוי, ללא הסכמה, רצון חופשי או בחירה של הצד השני הם פגיעה מינית. אם אותם מעשים נעשים תוך ניצול פערי כוחות (כמו גיל או מעמד), ייתכן שלצד השני אין יכולת מראש להסכים באופן חופשי, ולכן גם זו פגיעה מינית. עוד בנושא
הגשת תלונה במשטרה מובילה לפתיחת הליך פלילי שיכול להביא להכרה בפגיעה שהתרחשה, ליצור תחושה של צדק ולמנוע מהפוגע להמשיך ולפגוע. עם זאת, מדובר בהליך תובעני וקשה רגשית ומעשית, וכיום מרבית התיקים נסגרים ללא כתב אישום והרשעה. מרכזי הסיוע כאן כדי לתת לך ליווי ומידע על אפשרויות הפעולה שלך, כולל הליכים משפטיים אחרים, ובכל מקרה – הבחירה תישאר תמיד בידיך. עוד בנושא
אפשר להתקשר ולדבר איתנו בקווי הסיוע בכל יום ובכל שעה, ובחלק מהזמן גם בצ'אט ובווטסאפ. לשיחה יכולות להיות כל מיני מטרות – תמיכה ומרחב לשיתוף רגשי בעקבות הפגיעה, מענה חירומי, קבלת מידע על אפשרויות פעולה והפניה לשירותים ייעודיים נוספים. בשיחה נבין ממך מה הצרכים המרכזיים, וננסה לענות עליהם. עוד בנושא
בשבוע שלאחר הפגיעה אפשר לפנות לאחד מהחדרים האקוטיים שפועלים בחלק מבתי החולים, שמספקים טיפול רפואי ונפשי ראשוני, ובהתאם לרצון הנפגע/ת גם איסוף ראיות פורנזיות להליכים משפטיים. מרכזי הסיוע מציעים מידע וליווי לחדרים האקוטיים, ולשירותים לא חירומיים שפועלים בקהילה. עוד בנושא
אפשר לקבל טיפול נפשי חינם או מסובסד דרך משרד הרווחה, שמפעיל מגוון מסגרות טיפוליות, או דרך מערך בריאות הנפש של משרד הבריאות, שכולל את מרפאות בריאות הנפש בקהילה לצד טיפולי יום ותוכניות אשפוז ייעודיות. בנוסף, אפשר לפנות לטיפול באופן פרטי, על ידי מטפל.ת עם התמחות בטראומה מינית. עוד בנושא
בחלק מהמקרים. בחוק הישראלי קיימת חובת דיווח על פגיעה מינית בקטינות וקטינים או חסרי ישע, שחלה בנסיבות שבהן הפוגע אחראי על הנפגע/ת, או שיש סכנה שהפגיעה תימשך. לדיווח על הפגיעה עלולות להיות השלכות דרמטיות על כל הצדדים, ולכן אפשר ורצוי להתייעץ עם מרכז הסיוע או גורם משפטי בקיא. עוד בנושא
כן. לנפגעות ולנפגעי אלימות מינית יש זכויות כמו קבלת טיפול נפשי וטיפול רפואי, וזכויות ייחודיות בהליכים משפטיים. בנוסף, ישנן זכויות כמו קבלת קצבה כספית מביטוח לאומי, סל שיקום ומסגרות דיור בקהילה, שכרוכות בהוכחת זכאות. לעזרה חינם במיצוי זכויות אפשר לפנות למרכזי הסיוע. עוד בנושא
פוסט טראומה (PTSD) היא תופעה נפשית שעלולה להתפתח בעקבות טראומה, כמו פגיעה מינית. חלק מהנפגעות ומהנפגעים יפתחו פוסט טראומה, שיכולה להתבטא בסימפטומים כמו מחשבות חוזרות וחודרניות, פלשבקים, שינויים תכופים במצב הרוח, עוררות או הימנעות, ועוד. כשהפגיעה המינית חוזרת על עצמה לאורך זמן עלולה להתפתח פוסט-טראומה מורכבת, שלה תסמינים נוספים. עוד בנושא
חשיפת פגיעה מינית היא צעד שדורש כוחות רבים, ומבטא את האמון של הנפגעת או הנפגע בך. תגובה מיטיבה תכלול הקשבה ואמפתיה ללא שיפוטיות, מתן תוקף והכרה לפגיעה שהתרחשה, בירור הצרכים והרצונות והחזרת השליטה לנפגע/ת, והשארת פתח לפניה חוזרת. כדאי להימנע משיפוטיות, ייעוץ בדיעבד, הקטנה של הפגיעה ופעולה בנושא ללא תיאום עם הנפגע/ת. אפשר להתייעץ עם מרכזי הסיוע על תמיכה בנפגע/ת. עוד בנושא
השכיחות של פגיעה מינית בישראל דומה לזו שבעולם המערבי. אחת מכל ארבע נשים עוברת פגיעה מינית פיזית במהלך חייה, ואחת מכל חמש נשים עוברת אונס. אחד מכל חמישה גברים עובר פגיעה מינית, כאשר רוב הפגיעות בגברים מתבצעות בגילי הילדות והנעורים. לכן, אלימות מינית היא מגיפה רחבת היקף בחברה הישראלית. עוד בנושא

מידע ושירותים בעקבות תקיפה מינית

סיפורים אישיים

"הפנים שלי הרגישו ממש קרובות לתקרה. משהו התנתק שם, אני לא יודעת איך זה קרה": עדות של אם ובת על התמודדות עם פגיעה מינית בתיכון

נעה

חלק ראשון: קסם אלון היה ידיד ממש טוב שלי. באחד הימים בתחילת שנת הלימודים הוא הזמין אותי לבית שלו כדי להראות לי מצגת על טבעונות שהוא רוצה להראות לכיתה. כתבתי לו הודעה שאני מעדיפה שניפגש בחוץ, ואז אמרתי לעצמי, הוא...

"האשמתי את עצמי במה שקרה לה" | עדות עבד

נעה

את מרים הכרתי עוד כשהייתה נערה. היא הייתה ילדה טובה, שהגיעה ממשפחה מורכבת – כמוני. מה שהיה חסר לי זה אמא, ובקשר איתה הרגשתי שקיבלתי גם אמא. מרים בשבילי היא לא רק אישה – היא עולם שלם. היא כל כך...

"הכסף לא יכול לחפות על הנזק, אבל רציתי לדעת שאני עושה כל מה שאני יכולה" | העדות של רונית ומאיה

נעה

רונית לפני כמה שנים הגענו למטפל אלטרנטיבי שגר ביישוב הקהילתי שלנו. בעלי היה אצלו ראשון, והוא עזר לו מאוד עם בעיות הגב. אחרי זה הלכנו אליו גם אני וגם מאיה, הבת שלנו. במקור לא רציתי ללכת למטפל גבר, אבל הוא...