עתירות והליכים משפטיים

מערכת המשפט היא אחת מהזירות החשובות ביותר במאבק באלימות מינית. המחלקה המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע פועלת כדי לשפר את מיצוי הדין עם עברייני מין, לדאוג לזכויות של נפגעות ונפגעים בהליכים המשפטיים ולקדם את השירותים שניתנים להם על ידי המדינה עצמה.

איזה הליכים משפטיים יוזם האיגוד?

איגוד מרכזי הסיוע משתתף בהליכים משפטיים עקרוניים באמצעות שני כלים מרכזיים:

• עתירה לבית המשפט: האיגוד יוזם ומצטרף לעתירות לבג"ץ בסוגיות תקדימיות עם השלכה על האינטרס הציבורי במאבק באלימות מינית. בנוסף, במקרים מסוימים שבהם קיימת אפשרות ליצירת תקדים הוא עותר גם לערכאות אחרות כצד לדיון.
• "ידיד בית המשפט": האיגוד מבקש להצטרף להליכים משפטיים במעמד "ידיד בית המשפט" – גוף מומחה שאינו צד למשפט, אך מקבל זכות להשמיע את עמדתו ולהשפיע על ההכרעה שתתקבל. גם במקרה זה, התיקים נבחרים בהתאם להשפעה על האינטרסים הכלליים של נפגעות ונפגעי עבירות מין, ולהשלכות של התיקים שנדונים על נפגעות ונפגעים עתידיים ופוטנציאליים. לאורך השנים, קיבלו בתי המשפט בקשות הצטרפות שונות של האיגוד, תוך הכרה במעמדו כמומחה מיוחד לעבירות מין והטרדה מינית, שביכולתו להביא טיעונים בעלי משקל משמעותי.

לצד ההליכים המשפטיים עצמם, האיגוד פועל מול מערכת המשפט ומשרד המשפטים כדי ליצור ולתקן נהלים לטיפול בתיקי עבירות מין והטרדה מינית, וכדי לקדם את זכויות הנפגעות והנפגעים בהליכים. בנוסף, האיגוד פועל לקידום מדיניות (קישור) ועורך הכשרות מקצועיות למערכת המשפט (קישור), במטרה לשפר את תפקוד המערכת.

באיזה תחומים עוסקים ההליכים המשפטיים?

מיצוי הדין עם פוגעים:

לצערנו, גם היום, מרבית תיקי עבירות המין נסגרים ללא כתב אישום, לרוב בעילה של חוסר ראיות וכמעט כל הערררים על סגירת תיקים שמוגשים על ידי נפגעות ונפגעים נדחים. גם תיקים שמגיעים לאישום נגמרים לעיתים קרובות בהסדר טיעון מקל, ובמקרים רבים העונש על עבירות מין אינו הולם את חומרתם. (לנתונים המלאים, לחצו כאן (קישור לנתונים)).

לאורך השנים, יזם והשתתף האיגוד במספר הליכים משפטיים עקרוניים שנועדו לאתגר את מדיניות הגשת האישומים ומיצוי הדין עם הפוגעים.

בשנת 2007 עתר האיגוד לבג"ץ בדרישה לבטל את הסדר הטיעון המסתמן עם נשיא המדינה לשעבר משה קצב, שבמסגרתו הושמטו כל אישומי האונס (בג"צ 5747/07). העתירה הוגשה בשיתוף שדולת הנשים, קולך, ויצ"ו, נעמת והתנועה לאיכות השלטון. העתירה נדחתה על חודו של קול, אך בהמשך, כידוע, הורשע קצב במלוא כתב האישום המקורי.

ב-2020 הצטרפנו כצד לעתירה לבג"ץ שדנה בסגירת תיק אונס של אישה עם מוגבלות שכלית על ידי מדריך בהוסטל שבו חיה. יחד עם הארגונים "בזכות" ואקי"ם, טענו שנפלו מחדלים בטיפול משרד הרווחה והמשטרה בתיק, וכי תיקים על עבירות מין באנשים עם מוגבלויות לעיתים קרובות אינם מטופלים כראוי. בעקבות העתירה נפתח התיק מחדש.

בשנת 2022 הצטרף האיגוד כידיד בית המשפט בעתירה לבג"צ של אישה ובנותיה נגד ההחלטה לדחות את הערר שהגישו נגד סגירת התיק נגד הגרוש של האישה ואבי ילדיה בגין פגיעות מיניות. למרות שבסופו של יום העתירה נדחתה, פסק בג"צ כי לאור הנתונים שהציג האיגוד יתכן ויש מקום לבחון מחדש את הקריטריונים הנהוגים בטיפול בעררים בעבירות מין (בג"צ 6587/21).

קידום זכויות נפגעות ונפגעים בהליכים משפטיים:

איגוד מרכזי הסיוע פועל לקידום הזכויות של נפגעות ונפגעים במסגרת הליכים משפטיים – כמו התנאים בחקירות ובבית המשפט, הזכות לייצוג, הזכות להבעת עמדה ועוד. עיקר העבודה נעשית "מאחורי הקלעים", בפגישות עבודה, מסמכי עמדה ומדיניות והשמעת הקול של נפגעות ונפגעים באופן ישיר מול מקבלות ומקבלי ההחלטות.  סוגיה זו מקודמת גם בחקיקה, כמו במקרה של "חוק שרי גולן" לצמצום חשיפת הרשומות מטיפול נפשי בהליכים משפטיים (2022)(קישור), או בחוק הסיוע המשפטי (2017) שמעניק לנפגעות ולנפגעי עבירות מין חמורות ייצוג משפטי חינם משלב הגשת כתב האישום.

במקביל, במקרה הצורך משתמש האיגוד גם בעתירות ובהליכים משפטיים לקידום זכויותיהם של נפגעות ונפגעים, כך, למשל,  בשנת 2012 עתר האיגוד לבג"ץ נגד ההחלטה לקצר את עונשו של אל"מ עאטף זאהר, שהורשע ב-10 מעשי אונס בחיילת שהייתה כפופה לו. בג"ץ קיבל את העתירה נגד החלטת ועדת השחרורים הצבאית לקצר קרוב לשנתיים משש השנים שנגזרו עליו, וקבע כי החלטת הוועדה לא לקחה בחשבון את שיקום הנפגעת ואת המסר הציבורי של שחרור כזה (בג"צ 6906/11).

בשנת 2015 עתר האיגוד בצירוף מרכז סיוע בירושלים נגד נציבות שירות המדינה על מנת שיוענקו זכויות ערר ויידוע למתלוננים ומתלוננות במסגרת ההליך המשמעתי שמקיימת נציבות שירות המדינה בתיקי הטרדה מינית. בעקבות העתירה גובש נוהל אשר מסדיר את זכות היידוע וזכות הערר בתיקים אלו (בג"צ 7236/15).

הגנה על האינטרס הציבורי – הרחקת פוגעים מתפקידים רגישים:

למרכזי הסיוע מגיעים מקרים רבים של ניצול מיני בתחומים רגישים כמו טיפול, חינוך, רפואה ודת. הרחקת פוגעים מינית מעמדות כוח רגישות יכולה להיראות מתבקשת, אך במציאות היא דורשת לעיתים מאבק. איגוד מרכזי הסיוע פועל למנוע מפוגעים להגיע לעמדות אלו מול משרד הבריאות ומשרד החינוך, אך לעיתים נדרשת התערבות משפטית.

כך, לדוגמה, ב-2006 הצטרף האיגוד לראשונה כצד לערעור שנועד להתלות (להשעות) את רשיונו של ד"ר מרסלו שפיץ, שהואשם בעבירות מין במטופל קטין. בהליך, שהתקיים בבית המשפט העליון, טען האיגוד כי ההחלטה לאפשר לנאשם לטפל פוגעת בעיקרון ההגנה על הציבור מפני עברייני מין ובאמון הנפגעות והנפגעים במערכת המשפט.

במקרה אחר שהתרחש בשנת 2020 הצטרפנו לערעור לבית הדין הארצי לעבודה כנגד ההחלטה לאפשר לרופא, ד"ר אברהם ברקאי מומחה בתחום רפואת הילדים, אשר הורשע בהחזקת חומרים פדופילים לכהן בתפקיד של רופא פיקוח על שירותי בריאות התלמיד. בעקבות הערעור שנותנה ההחלטה (ע"ע (ארצי) 20515-06-20.

בשנת 2020 האיגוד גם עתר יחד עם ארגונים נוספים לבג"צ בדרישה לשלול את מעמדו של מוטי אלון כרב עיר. בעקבות הגשת העתירה הודיע אלון כי הוא מוותר על ההכרה בו ככשיר לשמש כרב עיר, וכי יחזיר את התעודה המעידה על כך (בג"צ 781/20).

הרחבת הפרשנות של עבירות מין והטרדה מינית

באלימות מינית, כמו בתחומים רבים אחרים, המציאות מתקדמת מהר יותר מהחוק, שאינו מספיק לכסות את כל התרחישים האפשריים. לכן, לצד תיקון חקיקה בשדה המדיניות, האיגוד יוזם ומצטרף להליכים במטרה לפרש את תכלית החוק.

בשנת 2021 הצטרף האיגוד כצד לערעור בבית הדין לעבודה שהגישה מלצרית בפאב, שאולצה להשתתף ב"בודי שוט" על ידי מנהל המשמרת בפאב באופן גס ופוגעני. לאחר שבית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה שהגישה נגד בעלי הפאב ומנהל המשמרת בשל הטרדה מינית, הצטרפנו לערעור בטענה שפעולה שכזו היא הטרדה מינית וכי למרות שהיתה זו המשמרת האחרונה של המלצרית בעבודתה, עדין התקיימו בין הצדדים יחסי מרות. בית המשפט קיבל את עמדת האיגוד בתיק, וציטט מתוכה בהרחבה בפסק הדין (ע"ע (ארצי) 39841-11-20).

תביעות השתקה

בשנים האחרונות, יותר ויותר גברים ונשים בוחרים לספר על הפגיעה שעברו, ולעיתים גם לחשוף את מי שפגעו בהם. ברמה החברתית, מגמה זו עוזרת לקדם את המאבק באלימות מינית ולחזק נפגעות ונפגעים נוספים. ברמה האישית, השמעת הקול יכולה לנפץ את כבלי הבושה, לתקן עוול היסטורי ולספק תחושה של צדק מאוחר. אלא שלצערנו, חלק מהנפגעות ומהנפגעים שבחרו לדבר מתמודדים עם תביעות השתקה, שנועדו למנוע מהם להשמיע את קולם ולהמשיך ולפגוע בהם בדרך נוספת.

דוגמה לכך היא התביעה שהגיש העיתונאי נתן זהבי נגד עיתונאית גלי-צה"ל הדס שטייף, בעקבות פרסום סדרה של כתבות בהן העידו שש נשים שונות שפגע בהן מינית. לצערנו, בערכאה הראשונה בחר בית המשפט השלום להתעלם משש הנשים שהגיעו להעיד גם בבית המשפט ופסק לטובתו. בשנת 2019 הגיש האיגוד בקשה להצטרף לערעור במעמד ידיד בית משפט, בטענה שפסק הדין משתיק את הנפגעות, ושזכות הביטוי שלהן קריטית עבור תהליכי השיקום האישיים שלהן, כמו גם עבור המאבק באלימות מינית במרחב הציבורי. בית המשפט המחוזי קיבל את הטענות, וקבע שהנפגעות דיברו אמת.

שיפור שירותים לנפגעות ולנפגעים

ההחלטה איזה שירותים יינתנו לנפגעות ולנפגעי אלימות מינית נקבעת על ידי הממשלה והכנסת. אך מה קורה שהרשויות מקבלות החלטה לא הוגנת, או שאינן מוציאות לפועל את התוכנית שאליה התחייבו? במקרים כאלו, שוקל האיגוד הגשת עתירה לבג"ץ, בדרישה לחייב את משרדי הממשלה הרלוונטיים לפעול.

כך, למשל, בשנת 2021 הצטרף האיגוד לעתירה של ארגון בזכות נגד תורי ההמתנה הבלתי אפשריים בשירותי בריאות הנפש של קופות החולים (בג"צ 6733/21). נפגעות ונפגעים רבים תלויים בטיפול הנפשי הציבורי, אך נדרשים לחכות עד שלוש שנים(!) להתחלת טיפול. לעיתים קרובות, המשמעות היא פגיעה בלתי הפיכה באיכות החיים, ואף התדרדרות במצב הנפשי עד כדי צורך באשפוז ובמענים פולשניים ויקרים יותר. במאי 2024 דרש בג"ץ מקופות החולים להתחיל לאסוף נתונים על ההמתנה תוך שנה, כצעד ראשון בדרך לפיתרון הבעיה.

איך אפשר להציע לאיגוד להצטרף להליך משפטי?

לרוב, הכתובת לתמיכה בהליכים משפטיים היא מחלקות הליווי בהליכים משפטיים הפועלות במרכזי הסיוע ברחבי הארץ (קישור ליווי). מחלקות הליווי נותנות מידע, סיוע, והכוונה, וגם ליווי פיזי למשטרה, לפרקליטות ולבתי המשפט, לפי רצון הפונה.

אם במהלך הליווי מסתבר שיש בתיק סוגיה שעשויה להוות תקדים, או שיש לה השלכה נרחבת על נפגעות ונפגעים נוספים, יכולות מחלקות הליווי להעביר את הפניה לאיגוד לבדיקת ההתאמה להצטרפות להליך.

אפשר לפנות אלינו ישירות גם באמצעות עמוד יצירת הקשר (קישור), ולציין שהפניה מיועדת למחלקה המשפטית.