השלכות נפשיות של פגיעה מינית

פגיעה מינית היא אירוע טראומתי ומטלטל. הפגיעה המינית מערערת על הנחות יסוד אודות העולם: שהעולם הוא מקום בטוח, שיש לנו שליטה ויכולת לנהל את חיינו ולהגן על עצמנו ושאנשים מוכרים רוצים בטובתנו ולא יפגעו בנו. היא משפיעה על האופן שבו העולם נחווה, על התפיסה העצמית ועל מערכות יחסים.

בשונה מטראומות אחרות, הפגיעה המינית עטופה בקשר שתיקה ופעמים רבות הנפגעות והנפגעים נאלצים להתמודד איתה לבד, ללא כל תמיכה או הכרה חברתית בטראומה שחוו, למשך חודשים ושנים. פעמים רבות, הסתרת הסוד כשלעצמה גובה מחירים נפשיים כבדים ומקשה על ההתמודדות וההחלמה.

ככל אירוע טראומטי, גם לפגיעה המינית יש השלכות נפשיות שיכולות לבוא לידי ביטוי בטווח הקצר ובטווח הארוך. תגובות אלו הן תגובות נורמליות של הגוף והנפש למצבי טראומה, ממש כפי שכאב או גלד הם הדרך של הגוף להתמודד עם פצע בעור. אין לנו דרך לדעת איך נגיב למצבי טראומה ואין לנו שליטה על התגובות האוטומטיות של הגוף והנפש. לכן, כל אחת ואחד יגיבו אחרת לאירועים טראומטיים ויכולים לחוות סימפטומים שונים, גם בעקבות אירועים דומים.

חשוב גם לדעת שסימפטומים פוסט-טראומטיים יכולים להופיע בגלל מגוון אירועים ומצבי חיים, ואינם מעידים בהכרח על פגיעה מינית. פה אפשר לקרוא על דרכי הפעולה במקרה של חשד לפגיעה מינית. 

 

מהן ההשלכות הנפשיות בטווח הקצר?

הימים והשבועות שאחרי פגיעה מינית נקראים בשפה המקצועית השלב האקוטי. שלב זה מאופיין בבלבול, חרדה וחוסר יציבות. התגובות הנפשיות בשלב זה מתחלקות לשתי קטגוריות עיקריות:

1. מופנמות – הימנעות ממצבים הקשורים בטראומה: הימנעות מדיבור על המקרה, התכנסות והימנעות ממקומות, אנשים ואירועים שמזכירים את הטראומה, ניתוק רגשי, קהות חושים והבעת אדישות וחוסר עניין במתרחש.
2. החצנה – סימפטומים של עוררות ודריכות פיזיולוגית: פרץ רגשות רב המתבטא בבכי, דיבור רב, הצפה רגשית, רעד ועצבנות פיזית, רגישות לרעשים ולריחות, התפרצויות זעם , קשיי שינה.

בנוסף, יכולות להופיע תגובות פיזיולוגיות כמו דלקות בדרכי השתן או בגרון, זיהומים, מחלות מין והריון לא רצוי.

יכולים להיות מצבים בהם לא יופיעו סימפטומים כלל או שיופיעו סימפטומים משתי הקטגוריות. לעתים הסימפטומים יתמנו לבד, ולעתים יהיה צורך בעזרה מקצועית.

אם הסימפטומים נמשכים יותר מחודש וגורמים לפגיעה תפקודית בתחומים שונים כמו לימודים, עבודה, תפקודים משפחתיים וקשרים חברתיים, עלולה להתפתח הפרעת פוסט טראומה וכדאי לפנות לעזרה מקצועית.

 

מהן ההשלכות הנפשיות בטווח הארוך?

כמה חודשים לאחר הפגיעה מתחיל שלב הארגון מחדש, בו הגוף והנפש מעבדים את הטראומה תוך ניסיון לחזור לתפקוד מלא. בשלב זה יכולים להופיע סימפטומים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים שמקורם בפגיעה, ויכולה להתפתח גם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

תגובות גופניות: הפסקת וסת, בעיות עיכול, כאבים חוזרים ונשנים בראש בבטן ובגרון לעתים, התגובה הגופנית מתבטאת בכאבים שקשה לאתר את מקורם.

תגובות פסיכולוגיות (רגשיות) אופייניות

• תחושות של השפלה בושה, ירידה בהערכה עצמית, האשמה עצמית והאשמת התוקף בהרס החיים, רצון להחזיר את גלגל הזמן אחורה, כעס ורצון לנקמה.
• פחדים רבים עד התפתחות של פוביות הקשורות לנסיבות התקיפה או לא
• זיכרונות פולשניים של האירוע דרך פלשבקים, הזיות וסיוטים. טריגרים רבים עלולים לעורר את התחושות כמו חפצים, אנשים, ריחות, קולות, טעמים ומקומות
• קשיים בקיום יחסי מין ואוננות, סלידה ופחד ממין ומקשרים רומנטיים
• כעס, קושי בוויסות ובשליטה רגשית, כעס שנראה חסר פרופורציה
• התפתחות הפרעות אכילה
• דיכאון
• רה-ויקטימיזציה (היפגעות חוזרת) – חזרה לא-מודעת למצבי סיכון המובילים לפגיעות חוזרות ונשנות
• פגיעה עצמית ואובדנות
• שימוש בסמים והתמכרויות

חשוב לדעת שטיפול נפשי מותאם ועיבוד של הטראומה יכולים להוביל להקלה משמעותית בסימפטומים הפוסט טראומטיים ולסייע בתפקוד היומיומי. טיפול קרוב למועד הפגיעה יכול להקל על הסבל ולהפחית את ההשלכות ההרסניות של הפגיעה.

 

מה קורה במצבים של פגיעה מינית מתמשכת?

כיום קיימת התייחסות נפרדת להשפעה של טראומה מתמשכת, שבה תקופת חיים ממושכת נחוותה בצל הפגיעה. לרוב השלכות נפשיות של מצבים אלו נקראות הפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת, או CPTSD. מי שסבלו מאלימות וניצול מיני במשפחה או מחוצה לה במשך תקופה ממושכת עלולים לסבול מפוסט טראומה מורכבת.

פוסט טראומה מורכבת מאופיינת בסימפטומים הבאים (חלקם או כולם):

1. שינויים בויסות רגשי ודחפי: מועקה מתמשכת, אובדנות לאורך זמן, פציעה עצמית, התפרצויות כעס או כעס עצור, מיניות כפייתית או עצורה
2. שינויים במודעות: שכחה או זכרון מוגבר של ארועים טראומתיים, תקופות חולפות של ניתוק, חויה מחדש של הטראומה כפלאשבק, או שקיעה במחשבות על הארועים.
3. שינויים בתפיסת העצמי: תחושת חוסר אונים או חוסר יוזמה, בושה, רגש אשמה והאשמה עצמית, תחושת סטיגמה, או טומאה, תחושת שונות מוחלטת מאחרים.
4. שינויים בתפיסת הפוגע: עיסוק רב ביחסים עם הפוגע (כולל עיסוק בנקמה), יחוס כח לא מציאותי של כח מוחלט לפוגע, האדרה או הכרת תודה פרדוקסלית, יחסיו עם הפוגע מיוחדים או על טבעיים, קבלת מערכת האמונות או הרציונליזציות של הפוגע.
5. שינויים ביחסים עם אנשים אחרים: התבודדות ונסיגה, שיבוש ביחסים האינטימיים, חיפוש חוזר ונשנה אחר דמות מצילה, חוסר אמון מתמשך, באופן חוזר ונשנה האדם לא שומר על עצמו.
6. שינויים במשמעויות: אובדן אמונה שניתן להשען עליה, תחושת חוסר תקווה וייאוש.

 

מה אפשר לעשות כדי להקל על השלכות הפגיעה?

בשנים האחרונות הידע המקצועי על השלכות הטראומה המינית התרחב מאוד, וקיימים מגוון של כלים ושיטות טיפול שיכולות לסייע בהתמודדות עם השלכות הפגיעה. קיימות גם מספר אפשרויות לקבלת טיפול נפשי ייעודי ומותאם. אל תישארו עם הכאב לבד.

מידע נוסף על אפשרויות הטיפול השונות אפשר לקרוא כאן.