תביעה אזרחית (נזיקין)

מהי תביעה אזרחית?

תביעה אזרחית היא הליך משפטי שמבוסס על דיני הנזיקין, שבו צד אחד תובע צד שני על הנזק שנגרם לו. בית המשפט צריך להכריע בשאלה אם אכן נגרמה פגיעה, ומה היקף הנזקים, ובהתאם קובע פיצויים כספיים. הייצוג בהליך האזרחי נעשה על ידי עורכי דין פרטיים שנשכרו לשם כך ולא על ידי המדינה, ולכן הוא כרוך בהוצאות לצד התובע. בנוסף, מכיוון שזהו הליך פרטי בין אזרחים, הוא לאמוביל  להרשעה פלילית או לעונשי מאסר כמו בהליך הפלילי. עוד על ההליך הפלילי אפשר לקרוא כאן.

מהי תביעה אזרחית בעקבות פגיעה מינית?

נפגעות ונפגעי עבירות מין והטרדה מינית יכולים להגיש תביעה אזרחית נגד האדם שפגע בהם. אפשר, בנוסף או במקום, להגיש תביעה נגד אנשים או ארגונים שהיו אמורים למנוע את הפגיעה או לטפל בה, ולא עשו זאת (למשל, בני משפחה בוגרים שידעו על הפגיעה ולא עצרו אותה, או בית ספר שקיבל דיווח על פגיעה מינית ולא טיפל בה כראוי). במקרה של תביעה נגד כמה גורמים, בית המשפט יוכל לחלק את האחריות על הנזק בין הנתבעים ולפסוק פיצויים בהתאם.

במהלך הדיונים בבית המשפט, יצטרכו הנפגעת או הנפגע לשכנע את בית המשפט שהפגיעה התרחשה, ולהוכיח את הנזקים שנגרמו להם. במקרה שהפוגע כבר הורשע בהליך פלילי (קישור תביעה אזרחית נגררת), התביעה תעסוק רק בהוכחת הנזקים.

דוגמה לנזקים שעליהם אפשר לתבוע:

1. כאב וסבל – פגיעות רגשיות ארוכות טווח כתוצאה מהפגיעה, קושי במתן אמון בזולת, דימוי עצמי נמוך, קושי הנאה מהחיים, קושי במציאת זוגיות, חוסר הנאה מיחסי מין ועוד.
2. הפסד בכושר ההשתכרות בעבר ובעתיד – קושי לעבוד וללמוד בעקבות הפגיעה, אובדן מקום עבודה זמני או קבוע.
3. עלויות שיקום – הוצאות על טיפולים נפשיים, פיזיים או אלטרנטיביים, תרופות ועוד.
4. הזדקקות לעזרת הזולת בעבר ובעתיד – הוצאות הנובעות מהצורך בעזרה מגורם שלישי בשל קשיי תפקוד.

אם התביעה מתקבלת, בית המשפט מעריך ומכמת את הנזק שנגרם ופוסק פיצוי כספי, שנקבע לפי מדדים שנקבעו בחוק ובפסיקה.

בתביעות על הטרדה מינית, אם בית המשפט קבע שההטרדה המינית התרחשה, הוא יכול לפסוק  פיצויים של עד 120 אלף ₪ גם ללא הוכחת נזק (כלומר, בלי צורך להוכיח שנעשה נזק ישיר כתוצאה מההטרדה).

מה היתרונות בהליך האזרחי?

תביעה אזרחית יכולה לתרום לנפגעות ולנפגעים בשתי דרכים:

• ברמה המהותית – התביעה האזרחית מאפשרת השגת צדק, באמצעות הכרה של בית המשפט בפגיעה שהתרחשה.
• ברמה המעשית – פיצוי כספי על הנזק הכלכלי הממשי שנגרם בעקבות הפגיעה, כמו הוצאות על טיפולים שונים להתמודדות עם הפגיעה, ירידה ביכולת ההשתכרות, שינוי דפוסי חיים ועוד.

בנוסף, מכיוון שנטל ההוכחה בהליך האזרחי נמוך יותר מאשר בהליך הפלילי, קיימת אפשרות שמקרים שלא עוברים את הרף הפלילי יוכלו עדיין לזכות בהכרה ובפיצוי בהליך האזרחי.

איך מרכזי הסיוע יכולים לעזור בהליכים אזרחיים?

מרכזי הסיוע מציעים ליווי חינם בהגשת תביעה אזרחית. הליווי כולל הסברים על ההליך, מתן מידע על האפשרויות ביחס למקרה הספציפי, מתן מידע על זכויות בהליך, תיווך צרכים מול עורכי הדין (במידת הצורך), ליווי פיזי לדיונים ותמיכה נפשית ומעשית לאורך כל ההליך. נדגיש כי השירות אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו כולל ייצוג משפטי.

לקבלת ליווי, ניתן לפנות למרכזי הסיוע. 

איך להגיש תביעה אזרחית?

כדי להגיש תביעה אזרחית צריך לפנות לעו"ד פרטי/ת לענייני נזיקין, ועדיף לבחור במי שיש להם התמחות בייצוג בתיקי עבירות מין. בדרך כלל תתקיים פגישת היכרות שבה יסבירו מה התהליך כולל, במה הוא כרוך ומה העלות שלו.

במקרים שבהם התקבלה הרשעה פלילית קודמת, ניתן לקבל ייצוג משפטי חינם מיחידת הסיוע המשפטי. ניתן לקבל ייצוג משפטי מהיחידה גם ללא הרשעה, בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות.

מתי אפשר להגיש תביעה אזרחית?

אפשר להגיש תביעה אזרחית כל עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות. חישוב תקופת ההתיישנות בהליך האזרחי נקבעת על פי מספר משתנים, כגון גיל הנפגע/ת בזמן הפגיעה, גיל הפוגע בזמן הפגיעה, הקשר בין הנפגע/ת לפוגע, סוג העבירה, תוצאות ההליך הפלילי (אם היה) ועוד. לכן, הפירוט הבא של תקופת ההתיישנות מוצג בתיאור כללי בלבד, ומומלץ להתייעץ עם מרכז הסיוע ו/או עו"ד ביחס לפרטי המקרה הספציפי.

• עבירות מין והטרדה מינית בנפגע/ת מעל גיל 18: תוך 7 שנים מביצוע העבירה.
• עבירות מין והטרדה מינית בקטין/ה: עד גיל 25 (כלומר, 7 שנים מרגע שיגיעו לגיל 18).
• פגיעה מינית בקטין/ה בתוך המשפחה (גילוי עריות): עד גיל 35.

איך תלונה למשטרה (הליך פלילי) משפיעה על התביעה האזרחית?

אפשר להגיש תביעה אזרחית ללא הליך פלילי, במקביל אליו או אחריו:

• אם לא הוגשה תלונה: אפשר להגיש תביעה אזרחית בלי "לעבור" דרך ההליך הפלילי.
• אם הוגשה תלונה והתיק נסגר: אפשר להגיש תביעה אזרחית. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שקיומו של ההליך הפלילי יכולה להשפיע על התביעה – בין אם לחיוב, למשל – על ידי הגשת חומרים שנאספו בחקירה, ובין אם לשלילה – אם הפוגע ישכנע את בית המשפט שעצם סגירת התיק מעידה שלא התרחשה פגיעה.
• אם הוגשה תלונה, והתיק עדיין בחקירה או בתביעה: אפשר להגיש תביעה אזרחית, אך סביר שהדיונים בתביעה יידחו לאחר קבלת ההכרעה בתיק הפלילי (סגירת התיק, הרשעה או זיכוי).
• לאחר הרשעה או זיכוי בבית המשפט: במקרה של הרשעה, אפשר להגיש תביעה נגררת, שהיא תביעה אזרחית בהליך מקוצר (קישור פנימי בעמוד – תביעה נגררת). אם עברה יותר משנה מפסק הדין, צריך להגיש תביעה אזרחית רגילה – כאשר פסק הדין הפלילי ישמש כראייה.

מה ההבדל בין תביעה אזרחית להגשת תלונה למשטרה (הליך פלילי)?

הגשת תלונה במשטרה מובילה לפתיחה של הליך פלילי. בקצרה, אפשר לתאר שלושה הבדלים מרכזיים בין ההליכים:

1. מטרת ההליך והתוצאה שלו: מטרתו של ההליך האזרחי היא קבלת פיצוי כספי על הנזק שנגרם לנפגעת או לנפגע, והתוצאה במקרה של זכיה היא קבלת פיצוי כספי.

המטרה של ההליך הפלילי היא ענישה לפוגע ובמקרים מסוימים, מניעת פגיעות נוספות. התוצאה של הליך פלילי היא דיון בבית משפט שמסתיים בהרשעה של הפוגע וענישה שכוללת מאסר או חלופות מאסר, או זיכוי מאשמה מסיבות שונות. בנוסף יתכן שהתיק יסגר עוד לפני המשפט בגלל היעדר ראיות מספיקות או מסיבות אחרות.

2. הצדדים: בהליך אזרחי, הנפגעת או הנפגע תובעים ישירות את הפוגע או אחראים אחרים לפגיעה, והם מי שיקבלו את ההחלטות על כל מהלך התביעה. בהליך הפלילי, המדינה (באמצעות המשטרה והפרקליטות) היא שתובעת. המשמעות היא שבהליך הפלילי ההחלטות המשמעותיות בתיק – אילו פעולות חקירה יבוצעו, מתי, האם להגיש כתב אישום, האם לחתום על הסדר טיעון ומה הוא יכלול, ואיזה עונש לבקש – נשארות בידי המדינה. הנפגע/ת בהליך הפלילי אינה צד להליך.
3. רף ההוכחה: בהליך האזרחי, נטל ההוכחה הוא מעל ל-50% במאזן ההסתברויות – כלומר, בית המשפט צריך להשתכנע שגרסת התובעת (הנפגעת) סבירה יותר מגרסת הנתבע (הפוגע). בהליך הפלילי, לעומת זאת, נדרשת הוכחה מעל לכל ספק סביר – כלומר, בית המשפט צריך להשתכנע שהפגיעה התרחשה ברמה הקרובה ביותר לוודאות (99%).

קיימים הבדלים נוספים בין ההליכים, הנוגעים לסדרי דין, דיני התיישנות ועוד.

מהי תביעה אזרחית נגררת?

תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים היא מעין מסלול מקוצר לתביעה אזרחית, לאחר שאשמתו של הפוגע כבר הוכחה בבית המשפט. את התביעה הנגררת צריך להגיש בפרק זמן מוגבל – עד שנה מההרשעה הפלילית. הדיונים יתקיימו מול ההרכב השיפוטי שהרשיע את הפוגע. מכיוון שאשמתו כבר הוכחה, יעסקו הדיונים רק בהיקף הנזק שנגרם לנפגעת או לנפגע, ובגובה הפיצוי הכספי הראוי.

בתביעה נגררת לא ניתן לתבוע צדדים נוספים מלבד הפוגע (כמו אחראים אחרים לפגיעה).

לצד יתרונותיו, ההליך האזרחי נתון כמו ההליך הפלילי לפרוצדורות ולכללים הסבוכים של המערכת המשפטית. נוסף על כך, יש חסמים כלכליים שמונעים פעמים רבות מנפגעות ונפגעים להגיש תביעה בדרך זו.

תביעה אזרחית על פגיעה במסגרת יחסי עבודה

אם הפגיעה התרחשה במסגרת יחסי עבודה, צריך להגיש את התביעה לבית הדין העבודה.