ייצוג חינם על ידי יחידת הסיוע המשפטי

אחת מהזכויות של נפגעות ונפגעי עבירות מין בישראל היא קבלת ייצוג משפטי חינם מהסיוע המשפטי בחלק מהמקרים. הסיוע המשפטי הוא יחידה שפועלת תחת משרד המשפטים, המעניקה ייעוץ משפטי וייצוג של עורכות ועורכי דין מול מערכת המשפט, כולל במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט עצמם.

בהליכים פליליים, הסנגור מייצג את החשוד או הנאשם בעבירות מין, והפרקליטות מייצגת את עמדת המדינה, שאינה בהכרח גם עמדת הנפגעת או הנפגע. מטרת הייצוג של הסיוע המשפטי היא להבטיח שגם הקול והעמדה של הנפגעת או הנפגע יישמעו, ושכל הזכויות שלהם יישמרו.

מרכזי הסיוע בכל הארץ מציעים ליווי בהליכים משפטיים, ויכולים לתת מידע על זכאות במקרה ספציפי ולדאוג לקבלת הסיוע המשפטי בפועל.

באילו מקרים אפשר לקבל סיוע משפטי?

כיום (ינואר 2025), נפגעות ונפגעי עבירות מין יכולים לקבל סיוע משפטי בארבעה מצבים:

1. בזמן הליכים פליליים נגד הפוגע (משלב הגשת כתב אישום עד הרשעה).
2. אחרי הרשעה בהליך הפלילי, כשהפוגע מבקש הקלה בעונש או לקראת שחרורו ממאסר (ועדת שחרורים והליכי חנינה).
3. בהגשת תביעה אזרחית נגד הפוגע, תביעה לבית הדין לעבודה על הטרדה מינית והליכים אזרחיים אחרים.

בכל המקרים האלו ניתן הסיוע המשפטי חינם, אך תחת תנאים שונים. למשל, הייצוג המשפטי בהליכים הפליליים ניתן רק בחלק מעבירות המין, והייצוג בהליכים אזרחיים ניתן רק עם הוכחת זכאות כלכלית וסיכוי משפטי.

כדאי לדעת: במאי 2025 צפוי להיכנס לתוקף תיקון לחוק שיזם וקידם האיגוד, שיבטיח ייצוג של הסיוע המשפטי כבר משלב הגשת תלונה על עבירות מין.

סיוע משפטי בהליכים פליליים

מה כולל הסיוע המשפטי בהליכים פליליים?

עורכת הדין מהסיוע המשפטי תייצג את עמדת הנפגעת או הנפגע בהחלטות שונות שצריכות להתקבל במהלך הליכים פליליים. למשל:

• ייצוג וייעוץ משפטי מול הפרקליטות ובית המשפט (ומרגע הרחבת החוק, גם מול המשטרה)
• הסדר טיעון עם הפוגע
• תנאי מתן עדות הנפגע/ת בבית המשפט
• מעצר או שחרור הפוגע, ותנאי השחרור (מעצר בית, הרחקה מהנפגעת או מהנפגע, יציאה לעבודה ועוד)
• ערעור (הן מטעם המדינה והן מטעם הפוגע)

מה התנאים לקבלת הסיוע המשפטי בהליכים פליליים?

כיום, קבלת סיוע משפטי בהליכים פליליים מותנית בהגשת כתב אישום באחת מהעבירות הבאות:

• אונס
• בעילה אסורה בהסכמה
• מעשה סדום
• עבירת מין בקטין בידי בן משפחה או בחסר ישע בידי אחראי

במקרים אלו הייצוג ניתן בחינם, ובלי לבדוק את המצב הכלכלי של הנפגעת או הנפגעת.

כאמור, במאי 2025 יתגמשו התנאים, כך שכל נפגעת או נפגע עבירות מין יוכלו להיעזר בשירותי הסיוע המשפטי, החל משלב הגשת התלונה.

מתי כדאי לפנות לקבלת הסיוע?

אפשר לפנות לסיוע משפטי בכל שלב של המשפט, כולל בזמן הערעור, אבל עדיף לפנות כמה שיותר מוקדם (מההחלטה על הגשת כתב האישום).

סיוע משפטי לאחר הרשעת הפוגע

מה כולל הסיוע משפטי לאחר הרשעת הפוגע? 

פוגעים שהורשעו ונשלחו למאסר יכולים לבקש הקלה בעונש המאסר בשתי צורות: בקשה לשחרור מוקדם ("קיצור שליש" בידי ועדת השחרורים של שב"ס), או הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה (לשחרור מיידי ממאסר, הקלה במאסר מטעמים הומנטריים ועוד).

גם אחרי ריצוי מאסר מלא, או אם הורשעו אך לא נשלחו למאסר, הם עלולים לחזור לסביבת הנפגעת או הנפגע – ובכך לגרום להם לחשש ומצוקה.

לכן, הסיוע המשפטי יכול להבטיח שעמדת הנפגע/ת תישמע ותיקלח בחשבון בהחלטות על שחרור הפוגע. עורכת הדין מטעם הסיוע המשפטי יכולה להציג התנגדות לשחרור המוקדם, ו/או להגיש לבית המשפט בקשה ל"צו מגבלות" האוסר על חזרתו של הפוגע לסביבת הנפגעת או הנפגע, כולל מקום המגורים, מקום עבודה, מקום לימודים ועוד. הצו ניתן לקראת שחרור הפוגע ממאסר, או לאחר הרשעה שאינה כוללת עונש מאסר.

מה התנאים לקבלת סיוע משפטי לאחר הרשעה?

ייצוג בהליכי שחרור מוקדם יינתן אם פוגע מגיש בקשה לשחרור מוקדם ("קיצור שליש") או לחנינה בעקבות הרשעה באחת מהעבירות הבאות:

• אונס
• בעילה אסורה בהסכמה
• מעשה סדום
• עבירת מין בקטין בידי בן משפחה או בחסר ישע בידי אחראי

ייצוג בהוצאת צו מגבלות ניתן לנפגעות ולנפגעי כל עבירות המין, חוץ מעבירה של איסור פרסום.

במקרים אלו הייצוג ניתן בחינם, ובלי לבדוק את המצב הכלכלי של הנפגעת או הנפגעת.

מתי כדאי לפנות לקבלת הסיוע?

כדאי לבקש ייצוג בבקשות שחרור מוקדם מרגע הגשת הבקשה על ידי הפוגע (או קודם, אם ידוע על כוונתו להגיש בקשה).

כדאי לפנות לייצוג בבקשה לצו מגבלות מיד כשנודע שהפוגע עומד להשתחרר, או לכל המאוחר עד שלושה חודשים לאחר שחרורו.

בשני המקרים, אפשר לפנות לסיוע המשפטי גם אם לא היה ייצוג במהלך המשפט. עדיף לפנות מוקדם ככל האפשר.

סיוע משפטי בתביעות אזרחיות

נפגעות ונפגעי עבירות מין והטרדה מינית יכולים להגיש תביעה אזרחית שמטרתה השגת פיצוי כספי נגד הפוגע, או נגד אנשים או גופים שהיו אמורים למנוע את הפגיעה או לטפל בה. במקרה שהפגיעה התרחשה במקום העבודה, תוגש התביעה לבית הדין לעבודה.

מה כולל הסיוע המשפטי בתביעה אזרחית?

עורכת הדין מהסיוע המשפטי תייצג את הנפגעת או הנפגע בתביעה שהוגשה – בין אם מדובר ב"תביעה אזרחית נגררת לפלילים" (תביעה שמוגשת נגד פוגע שהורשע), תביעה נזיקית רגילה או תביעה על הטרדה מינית לבית הדין לעבודה.

אפשר לקבל ייצוג משפטי גם בהליכים משפטיים אזרחיים נוספים, כמו בקשה למתן צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת.

בשונה מהליכים פליליים, בהם המשפט מתנהל בין המדינה (שמיוצגת על ידי הפרקליטות) לפוגע, בהליכים אלו עורכת הדין מהסיוע המשפטי מנהלת בעצמה את התביעה מול הפוגע.

מה התנאים לקבלת הסיוע המשפטי בתביעה אזרחית?

הסיוע ניתן לכל נפגעות ונפגעי עבירות המין וההטרדה המינית.

הסיוע ניתן ללא עלות רק לנפגעות ולנפגעים שעומדים בתנאי זכאות כלכלית (גובה הכנסה, בעלות על נכסים) וסיכוי משפטי (הסיכוי של התביעה להתקבל בבית המשפט), שנקבעים על ידי יחידת הסיוע המשפטי.

מתי כדאי לפנות לקבלת הסיוע?

במקרה של תביעה אזרחית נגררת לפלילים קיים חלון זמן מוגבל להגשת התביעה, ולכן עדיף לפנות לסיוע המשפטי מיד לאחר הרשעת הפוגע. במקרים האחרים הפנייה תלויה ברצון הנפגעת או הנפגע, כל עוד לא חלה התיישנות משפטית על הגשת התביעה (כדאי לשים לב שחלון ההתיישנות עבור הליכים אזרחיים קצר יותר מזה של הליכים פליליים).

אפשר לפנות לסיוע המשפטי גם אם לא היה ייצוג במהלך ההליך הפלילי.

איך אפשר לקבל סיוע משפטי?

אפשר לפנות לקבלת סיוע משפטי באחת משלוש דרכים:

דרך מרכזי הסיוע: מרכזי הסיוע יכולים להפנות ליחידת הסיוע המשפטי, נוסף על שירותי ליווי נוספים ומשלימים בהליכים משפטיים – מתן מידע על אפשרויות פעולה, ליווי פיזי להגשת תלונה, חקירות, עימותים, ועוד ועמידה בקשר עם מערכת המשפט.

פנייה ישירה: אפשר לפנות ישירות ליחידת הסיוע המשפטי באמצעות שליחת מייל לכתובת SiyuaVictims@justice.gov.il. כדאי לציין בפנייה את שם הנפגע/ת, הגיל ומקום המגורים.

פנייה לממונה המחוזית: פנייה לממונה המחוזית בסיוע המשפטי, לפי מקום המגורים. הרשימה המלאה מופיעה באתר הסיוע המשפטי.