החוק למניעת הטרדה מינית

 

החוק למניעת הטרדה מינית אוסר על הטרדה מינית של כל אדם (גבר או אישה), בכל מקום ובכל זמן. האיסור חל בעבודה ובלימודים אך גם ברחוב, בבית, בתחבורה הציבורית ובכל מקום אחר. החוק מדגיש במיוחד את האיסור על כפייה מינית תוך ניצול של עמדת כוח. לכן, למרות שהחוק מגדיר שמעשים מסוימים ייחשבו להטרדה מינית רק אם יחזרו על עצמם, הם ייחשבו להטרדה מינית כבר בפעם הראשונה כאשר המטריד הוא בעל מרות, או שהם מופנים כלפי קטין/ה מתחת לגיל 15 – מתוך הנחה שבמצב כזה, לא נוכל לסרב באופן חופשי.

בנוסף, אחד ההיבטים הייחודיים בחוק הוא המניעה: לצד הענישה על ביצוע הטרדה מינית, החוק מטיל אחריות על ארגונים ומעסיקים לביצוע פעולות הסברה ומניעה, ולטיפול יעיל בהטרדות כאשר הן מתרחשות, וכן אוסר על התנכלות כלפי הנפגע או הנפגעת מהטרדה מינית.

 

מה מטרת החוק למניעת הטרדה מינית?

החוק למניעת הטרדה מינית נחקק בשנת 1998. מטרתו המוצהרת היא לאסור הטרדה מינית כדי "להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים". כלומר, החוק מכיר בכך שמעבר להשלכות הקשות של ההטרדה המינית על הנפגעת או הנפגע, יש לה גם השפעות חברתיות רחבות על השוויון ועל מעמדן של נשים בחברה.

החוק מבקש להעלות את חומרת התופעה למודעות הציבורית, ולפעול לחינוך הציבור הרחב למתן כבוד לזולת. דברי ההסבר לחוק מבהירים כי   "החוק אינו מתיימר לאכוף מוסר או להתערב ביחסים מרצון, אלא למנוע מאדם לכפות את עצמו על מי שאינו מעוניין בכך ובמיוחד כשהדבר נעשה תוך שימוש לרעה בעמדת כח" (מתוך הצעת החוק, 2641, תשנ"ז, עמוד 484).

 

מה נחשב להטרדה מינית?

החוק מגדיר שש התנהגויות שמהוות הטרדה מינית:

1. סחיטה באיומים במטרה לבצע מעשה בעל אופי מיני. האיום יכול להתרחש בכתב, בעל פה או בהתנהגות.

• לדוגמה: איום בפיטורים אם עובדת תסרב למנהל; איום בהפצת תמונת עירום אם המצולמת לא תשלח תמונות נוספות.

2. מעשים מגונים: מגע פיזי או חשיפה שנועדו לגירוי, סיפוק או ביזוי מיני.

• לדוגמה: מגע מכוון באיבר גוף.

2. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני. אם ההצעות מגיעות מצד אדם עם סמכות מקצועית, חינוכית או טיפולית,* ההצעות יחשבו להטרדה מינית מהפעם הראשונה. אם לא, הן יחשבו להטרדה מינית אם יחזרו על עצמן, לאחר שהאדם או האישה שאליהם הופנו ההערות הראו שאינם מעוניינים בהן.

• לדוגמה: הצעות חוזרות למפגש מיני לאחר שנאמר לא.

4. התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני. אם ההתייחסויות מגיעות מצד אדם עם סמכות מקצועית, חינוכית או טיפולית,* ההתייחסויות יחשבו להטרדה מינית מהפעם הראשונה. אם לא, הן יחשבו להטרדה מינית אם יחזרו על עצמן, לאחר שהאדם או האישה שאליהם הופנו ההתייחסויות המיניות הראו שאינם מעוניינים בהן.

• לדוגמה: עמית לעבודה שמעיר בקביעות על הגוף והבגדים של עובדת לצידו לאחר שזו הראתה שאינה מעוניינת בכך.

5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, כולל נטיה מינית 

• לדוגמה: סביבת עבודה שבה נזרקות הערות או ביטויים שקשורים לביצועים או תפקידים מיניים, כינויי גנאי מיניים ללהט"ביים

6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה בעלי אופי מיני ללא הסכמה. איסור על הפצת סרטון או תמונה מיניים ללא הסכמת המצולם או המצולמת – גם אם הצילום עצמו בוצע מראש בהסכמה, וגם אם המצולמת שלחה את התמונה לאדם אחר.

• לדוגמה: שליחת תמונת עירום לאדם אחר ללא ידיעת המצולמת; השתתפות בקבוצות טלגרם להחלפת תמונות וסרטונים מיניים

לצד ההתנהגויות שהוגדרו בחוק, הכיר בית המשפט בהתנהגות מטרידה נוספת: הטרדה מינית סביבתית.

הטרדה מינית סביבתית היא שימוש במחוות וביטויים מיניים מפורשים אשר מייצרים סביבה מלחיצה ועוינת, גם אם לא כוונו לגבר או לאישה מסוימים. הטרדה מינית סביבתית הוכרה ככזאת שמייצרת סביבה מתוחה, משבשת את היחסים ומפריעה לתפקוד התקין במקום העבודה או הלימודים.

• לדוגמה: בדיחות גסות, תיאורים מיניים, שיחת "מלתחות גברים", תמונות/סרטונים פורנוגרפיים.

* הטרדה מינית על ידי בעל מרות

סעיפים 3 ו-4 בחוק למניעת הטרדה מינית, שעוסקים בהצעות והתייחסויות מיניות, מעמידים רף דרישות שונה לבעלי מרות מקצועית, חינוכית או טיפולית.

כלומר, במצב רגיל, הצעות או התייחסויות מיניות חד פעמיות לא ייחשבו להטרדה מינית. רק אם המעשים יחזרו על עצמם, ובפרט כשהאדם או האישה שאליהם המעשים הופנו יראו שאינם מעוניינים בכך, הם יחשבו להטרדה מינית. לעומת זאת, כל הצעה או התייחסות מינית מצד בעל סמכות יכולים להיחשב להטרדה מינית גם אם יתבצעו פעם אחת, ובלי שיהיה לצד השני צורך להראות שהוא לא היה מעוניין בכך.

אלו הנסיבות שבהן הצעות והתייחסויות מיניות יחשבו להטרדה מינית, כבר מהפעם הראשונה:

• אם המטריד הוא מעסיק, מנהל או בעל מרות בעבודה
• אם המטריד הוא מטפל בתחום הבריאות – רופאה, מטפל נפשי, מטפל פרה-רפואי ועוד
• אם המטריד הוא מורה, מדריך או בעל מרות אחרת במוסד חינוכי
• אם המטריד הוא בעל מרות במוסד להשכלה גבוהה – מורה, מרצה, מתרגל ועוד
• אם המעשים מופנים לקטין או קטינה מתחת לגיל 15

איסור על התנכלות:

החוק אוסר גם על התנכלות – פגיעה או התעמרות בעקבות ההטרדה עצמה (למשל, במקרה שבו נתקל המטריד בסירוב), או בעקבות תלונה או תביעה שהוגשו על הטרדה מינית. התנכלות יכולה להיות, בין היתר, הרחקה של הנפגע/ת ממקום העבודה; הדרה של הנפגע/ת מישיבות, אירועים ופורומים; פגיעה בקידום או בשכר; הכפשה או שיימינג פומבי ועוד.

 

מה העונש על הטרדה מינית?

החוק קובע שהטרדה מינית היא עבירה פלילית שבצידה עונש מאסר מקסימלי שנע בין שנתיים לחמש שנים.

במקרה של הטרדה מינית במקום העבודה, אפשר לפתוח בהליכים בתוך מקום העבודה – שיכולים להוביל לענישה משמעתית.

 

מה אפשר לעשות במקרה של הטרדה מינית?

החוק מאפשר לכל מי שעברה או עבר הטרדה מינית לבחור באחת או יותר מדרכי הפעולה הבאות:

1. הגשת תלונה במשטרה: הגשת תלונה תביא לפתיחה של הליך פלילי נגד המטריד. מהמשטרה ימשיך התיק לפרקליטות, שם יוכרע האם המדינה תגיש כתב אישום או תסגור את התיק. במקרה של הגשת כתב אישום, התיק יסתיים בהרשעה או זיכוי.
2. הגשת תביעה נזיקית: בית המשפט רשאי לקבוע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובעת, וגם פיצוי ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 120,00 ₪
3. הגשת תלונה במקום העבודה: פנייה להליך פנים-ארגוני. הגשת תלונה לאחראית על מניעת הטרדה מינית שתבצע בירור משמעתי, שיכול להסתיים בענישה פנימית ואף בפיטורין.

למידע נוסף על אפשרויות הפעולה במקרה של הטרדה מינית, לחצו כאן.

חשוב לדעת: מרכזי הסיוע מציעים לנפגעות ולנפגעים ליווי חינם בהליכים משפטיים ובהליכים משמעתיים בעקבות הטרדה מינית. אל תישארו עם זה לבד.