פגיעה מינית ברשת

מהי פגיעה מינית ברשת?

פגיעה מינית ברשת היא כל פעולה בעלת אופי מיני שנעשית בכלים דיגיטליים ללא הסכמת אחד הצדדים, כמו צילום, הפצה, סחיטה, הטרדה ופגיעה בפרטיות. אף שפגיעות מיניות ברשת לא כוללות לרוב מגע פיזי מצד הפוגע, השלכותיהן הנפשיות דומות לאלו של פגיעות מיניות "רגילות", ומאפייניהן הייחודיים עלולים להשפיע לשלילה על חיי הנפגעת או הנפגע בדרכים נוספות.

כיום, פגיעה מינית ברשת היא תופעה רחבת היקף, שמשפיעה על כל המגדרים ועל כל הגילים, כולל ילדות, ילדים ונוער.

בעמוד זה נתאר סוגים שונים של פגיעות מיניות ברשת, את המאפיינים הייחודיים שלה ואת החוקים שעוסקים בה. בסוף, נתאר את אפשרויות הפעולה שעומדות בפני מי שעברו פגיעה מינית ברשת.

 

איך נראית פגיעה מינית ברשת?

אפשר להצביע על מספר סוגים נפוצים של פגיעה מינית ברשת כיום. זאת, תוך הבנה שפגיעות אלו נשענות על שינויים והתפתחויות טכנולוגיים, שמאפשרים לסוגי פגיעות נוספים להתפתח באופן מתמיד.

• הפצת תמונות וסרטונים עם אופי מיני ללא הסכמה: שיתוף תכנים פרטיים ללא אישור, בין אם הצילום עצמו נעשה בהסכמה ובין אם לא. ההפצה יכולה להתייחס גם לתמונות וסרטונים שנוצרו באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI). ההפצה יכולה להתרחש עם הפניה לפרטי המצולם/ת או בלעדיה.
  •  לדוגמה:  "פורנו נקמה" – שיתוף תמונות עירום לאחר פרידה עם הפניה לפרטי המצולמת; יצירה של סרטון מיני באמצעות טכנולוגיית Deep Fake והפצתו בקבוצות ווטסאפ או טלגרם.
• צילום בעל אופי מיני ללא הסכמה
  • לדוגמה: צילום אקט מיני ללא ידיעת הצד השני, הטמנת מצלמות בחדר המגורים או במקלחת.
• סחיטה מינית (Sextortion): הפעלת לחץ לשיתוף תוכן מיני או ביצוע פעולה אחרת באמצעות שימוש בתכנים מיניים. הסחיטה יכולה להתבטא ׏באיומים, הפחדה או ניצול מידע אישי שכבר קיים ברשות הפוגע.
  • לדוגמה: דרישה לשליחת תמונות עירום תוך איום ליצור ולהפיץ תמונות מיניות מזויפות באמצעות כלי AI; סחיטה כספית באמצעות שימוש בתמונות וסרטונים מיניים (אמיתיים או מזויפים).
• אינוס ומעשים מגונים מרחוק:  אירוע בו הפוגע מביא את הנפגע/ת לבצע בעצמו/ה מעשים מיניים.
  • לדוגמה: שידול קטין מתחת לגיל ההסכמה לבצע בעצמו מעשים מיניים מול מצלמה; קיום קשר מיני ווירטואלי תוך התחזות שמונעת אפשרות למתן הסכמה חופשית.
• "גרומינג" (Grooming): יצירת קשר ובניית מערכת יחסים אינטנסיבית עם ילד או ילדה במטרה ליצור אמון שיאפשר לנצל את הילדה או הילד מינית.
  • לדוגמה: יצירת קשר עם ילד דרך רשתות חברתיות, וניהול קשר חברי-לכאורה ארוך עד גרימת ביצוע מעשים מיניים ברשת או במפגש פנים מול פנים.
• הטרדה מינית ברשת:  הטרדה מילולית חוזרת, שליחת מסרים פוגעניים, או יצירת קשר בלתי רצוי ומתמשך בניגוד לרצון הנפגע/ת.
  • לדוגמה: שליחת תמונות של איבר המין ללא הסכמה; הצעות מיניות חוזרות; פרסום פוסטים עם אופי מיני המתייחסים ישירות לנפגע/ת.

 

מה מאפיין פגיעה מינית ברשת?

אפשר לזהות מספר מאפיינים ייחודיים של פגיעה מינית ברשת, שאינם באים לידי ביטוי במרבית סוגי הפגיעות המיניות האחרות.

• פגיעה ללא "סוף" מוגדר: פגיעה מינית שכרוכה בהפצת תכנים מיניים עשויה להימשך לאורך זמן רב, ללא "סוף" ברור. ההפצה יכולה להתרחש בגלים, גם שנים לאחר יצירת התוכן המקורי או הפצתו, כאשר הנפגעת או הנפגע בשלב חיים שונה. עובדה זאת מרחפת פעמים רבות כמעין עננה מעל ראש הנפגעת או הנפגע, ולא מאפשרת להם להתמודד עם הפגיעה כאירוע שהתרחש ונגמר.
• פומביות: חלק מסוגי הפגיעה המינית ברשת כוללים חשיפה של תכנים מיניים לקהלים שונים ללא הסכמה. בחלק מהמקרים, ההפצה ממוקדת ישירות במעגלי השייכות של הנפגעת או הנפגע, כמו משפחה, חברים או מקום העבודה. במקרים אחרים, הנפגעת או הנפגע אינם יודעים אם האדם שמולם נחשף לתוכן המיני שהופץ ללא רשותם או לא, ומפתחים חשש מתמיד מהחשיפה האפשרית. נפגעות ונפגעים רבים מתארים פגיעה עמוקה בקשרים המשמעותיים בחייהם, לצד "בידוד מבחירה" שכולל הימנעות מיצירת קשרים חדשים, ויתור על הזדמנויות חברתיות או תעסוקתיות והימנעות מרשתות חברתיות. כל אלו פוגעים באופן עמוק באיכות החיים של הנפגעת או הנפגע.
• פער זמנים בין הפגיעה לגילוי שלה: בפגיעות מיניות פיזיות, הנפגעת או הנפגע נוכחים בפגיעה שנעשתה בהם ומודעים לה – בין אם בזמן אמת, ובין אם בהבנה של מצב הפגיעה בדיעבד. במקרה של פגיעה מינית ברשת, לעומת זאת, הנפגעת או הנפגע עשויים לגלות רק בדיעבד שתכנים מיניים שלהם הופצו, והם זמינים ברשת. מאפיין זה עלול להעצים את תחושת היעדר השליטה, שמאפיינת פגיעות מיניות ככלל.

 

מה החוק אומר?

בישראל, הפגיעות המיניות ברשת מטופלות באמצעות מספר חוקים שנועדו לעצור את הפגיעה, להגן על הנפגעות והנפגעים ולמצות את העונש עם הפוגעים. עם זאת, חשוב לציין שהתפתחות הפגיעות המיניות ברשת מהירה מהתפתחות החוק בנושא, כך שלצערנו – החוק אינו נותן בהכרח מענה לכל סוגי הפגיעות.

אלו החוקים המרכזיים שמשמשים לאכיפת פגיעות מיניות ברשת כעבירות פליליות. במקביל, ניתן להגיש תביעה אזרחית על עבירה על כל אחד מהחוקים האלו.

"חוק הסרטונים" (החוק למניעת הטרדה מינית, סעיף 3(א)(5א)):

חוק שאוסר על הפצת תכנים מיניים ללא הסכמת המצולמת או המצולם. הסעיף קובע כי פרסום צילום, סרט או הקלטה עם אופי מיני ללא הסכמה, בנסיבות שעלולות להשפיל או לבזות את המצולם/ת, הוא הטרדה מינית. העונש המרבי על עבירה זו הוא חמש שנות מאסר.

חוק הגנת הפרטיות (סעיף 2(3)):

חוק שאוסר על צילום בעל אופי מיני ללא ידיעת והסכמת המצולמ/ת. הסעיף קובע כי מעשה של צילום אדם כשהוא ברשות היחיד (כלומר, לא במקום ציבורי) הוא עבירה פלילית. העונש המירבי על עבירה זו הוא חמש שנות מאסר.

כיום, עבירה זאת לא נחשבת לעבירת מין, אשר מקנה לנפגעת או לנפגע זכויות מיוחדות (קישור: חוק זכויות נפגעי/ות עבירה). עם זאת, אנו באיגוד מרכזי הסיוע מקדמות הצעת חוק שתעביר את עבירת צילום בעל אופי מיני לחוק למניעת הטרדה מינית, וכך תהפוך אותו לעבירת מין על פי חוק.

חוק העונשין:

רלוונטי עבור עבירות מין שבוצעו מרחוק, וכן עבור עבירות סחיטה וצילום מרחוק. בית המשפט העליון הכיר במקרים של "אינוס מרחוק" – מקרים שבהם נעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי לגרום לנפגע/ת לבצע בעצמו/ה מעשים מיניים ללא מגע פיזי ישיר מצד הפוגע. לצד זאת, הפסיקה גם הכירה במעשים מגונים שנעשו בנסיבות אלו, ואף במעשי סחיטה מינית וצילום מיני ללא ידיעת הנפגעת או הנפגע.

החוק למניעת הטרדה מינית:

החוק אוסר על התייחסויות והצעות חוזרות בעלות אופי מיני, מעשים מגונים וסחיטה באיומים. החוק קובע עונש של עד חמש שנות מאסר.

 

מה אפשר לעשות אם עברתי פגיעה מינית ברשת?

יש מספר דרכי פעולה להתמודדות עם פגיעה מינית ברשת, ובפרט הפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני:

1. פניה לסיוע, הכוונה וליווי בהליכים משפטיים:

ניתן לפנות למרכזי הסיוע באמצעות קווי הסיוע, עבור סיוע רגשי, תמיכה וליווי בצעדים נוספים שנועדו להסיר את התכנים ו/או פנייה להליכים משפטיים.

אם הפגיעה בוצעה בקטין/ה מתחת לגיל 18, ניתן לפנות גם למוקד 105 להגנה על ילדים ברשת.

2. פניה ישירה לגורמים המסייעים בהסרת תכנים:

אפשר לפנות לאחד מהגורמים הבאים בבקשה לעזרה בהסרת תכנים מהרשת:

• עמותת מא'את – עמותה שמסייעת לנפגעות ולנפגעי עבירות הפצה לזהות את המפיץ באמצעות מחקר רשת, להסיר את התכנים הפוגעניים ולמצות את הדין עם הפוגע בתיק פלילי או בתביעה אזרחית. העמותה עובדת בשיתוף פעולה עם מרכזי הסיוע, וניתן לקבל ליווי מקביל מהמרכז.
• איגוד האינטרנט הישראלי – יכול לסייע בהסרת תכנים פוגעניים מהרשת.
• אתר Take It Down – כלי להסרת תמונות וסרטונים מאתרים מסוימים (טיק-טוק, פייסבוק, אינסטגרם, אונלי-פאנס ועוד) מתחת לגיל 18.
• אתר STOPNCII – כלי להסרת תמונות וסרטונים מאתרים מסוימים (טיק-טוק, פייסבוק, אינסטגרם, אונלי-פאנס ועוד) מעל גיל 18.

3. שימור ראיות:

• אם נחשפת להפצה שבוצעה נגדך, כדאי לצלם מסך ולתעד את התאריך ופלטפורמת ההפצה, במטרה שישמשו להליכים משפטיים אם תבחר/י בהם (כעת או בהמשך).

4. פתיחה בהליכים משפטיים:

ניתן להגיש תלונה פלילית בגין פגיעה מינית ברשת, או להגיש תביעה אזרחית נגד המפיץ. חשוב לדעת כי מרכזי הסיוע יכולים ללוות אותך בכל תהליך הגשת התלונה וההליכים המשפטיים.