מיתוסים לעומת עובדות

"הגזימו לגמרי, היום כל דבר כבר נחשב אונס"

לא כל דבר נחשב אונס. רק יחסי מין שנעשו ללא רצון והסכמה חופשית ומפורשת של המעורבות/ים נחשבים אונס. יחסי מין שנעשו תוך ניצול פערי גיל, יחסי מרות או מעמד חברתי, גם אם לכאורה היתה בהם "הסכמה" שאינה חופשית – נחשבים גם הם לפגיעה מינית.

"אצלנו אין פגיעות מיניות, זה רק אצל ההם… שם.. ב…. "

פגיעות מיניות קורות בכל חברה, בכל מגזר ובכל קהילה. לצערנו עדיין אין מרחבים שהם לחלוטין מוגנים מפני פגיעות מיניות. קל יותר "להרחיק" את הפגיעות המיניות ולחשוב ש"אצלנו זה לא קורה", אבל בפועל המשמעות היא עצימת עיניים והכחשת הפגיעות שקורות בתוך החברה, הציבור או הקהילה אליה אנו משתייכות/ים.

"מה, אבל הוא לא הרביץ לה או משהו… זה לא שהוא קשר אותה"

רוב מקרי האונס והפגיעה המינית מתרחשים ללא איומי נשק או אלימות פיזית ולא משאירים סימני אלימות חיצוניים. בהרבה מהמקרים האיום המילולי, הכוח והמעמד החברתי של התוקף מאפשרים לו לפגוע בלי להפעיל אלימות פיזית.

"תראה איך היא מתלבשת, מה הפלא שנגעו בה?"

אין שום קשר בין לבוש לפגיעה מינית. לבוש חשוף לא "מזמין" תקיפה מינית – אף אחת לא מזמינה תקיפה מינית!! מקרי תקיפה מינית ואונס מתרחשים גם בחברות וקהילות שבהן הלבוש צנוע, גם בחורף, גם בבית בפיג'מה. ברוב המוחץ של המקרים התוקף לא זוכר בכלל מה לבשה הנפגעת.

"אבל הוא גבר! איך יכול להיות שהוא נאנס?"

גם גברים, כמו נשים, יכולים להיפגע מאלימות מינית. למעשה עד גיל 12 בנים ובנות נפגעים מינית בשיעורים דומים, ומחקרים מראים כי 1 מכל 5 גברים חווה תקיפה מינית כלשהי במהלך חייו.

"לא יכול להיות שהוא פגע בה ככה במשרד שלו, באמצע היום"

מעט מאוד ממקרי הפגיעות המיניות המדווחים התרחשו ב"סמטה אפלה", כמו שקל יותר לדמיין לפעמים. לרוב הפגיעות המיניות מתרחשות במקום מוכר, ועל ידי אדם מוכר. מעל 50% מהפניות שמגיעות למרכזי הסיוע עוסקות בפגיעות מיניות שהתרחשו בבית מגורים – בית הנפגע/ת, בית התוקף או בית משותף לשניהם.

"תראי אותו… נראה כמו אנס"

האמת היא שאין פרופיל אחד של אנסים ופוגעים מינית. הם נמצאים בכל חברה, בכל ציבור, בכל קהילה – נראים, נשמעים ומתנהגים כמו כל אחד אחר. ברוב המוחץ של המקרים התוקף הוא אדם מוכר לנפגע/ת, מישהו מסביבת החיים היומיומית (בבית, בעבודה, בשכונה, במסגרת חינוכית וכו'). רובם המוחץ של התוקפים מינית אינם מאובחנים כחולים במחלות נפש.

"אם היא לא הלכה משם, סימן שהיא רצתה"

חוויית האיום והאימה במצב של פגיעה מינית מוביל פעמים רבות לתגובת קיפאון גופנית שאינה מאפשרת תגובה. יש פעמים שבהן לנפגע/ת אין לאן לברוח מהתוקף (למשל אם גר/ה בעיר אחרת ומאוחר בלילה, או הם היא/הוא ילד/ה) או שהתוקף מאיים על הנפגע/ת שאם תעזוב יאונה לה רע. בנוסף, רבות מהפגיעות המיניות מופנות כלפי ילדות וילדים, שלא יודעים לתת לפגיעה שם ובוודאי לא לעצור אותה.

"מה היא נזכרה רק עכשיו?"

ההיכרות המוקדמת ויחסי הכוחות בין התוקף לנפגע/ת מובילים לכך שברוב המוחץ של הפעמים הפגיעה המינית נשמרת בסוד. פעמים רבות הסוד הוא תוצאה של איום מצד התוקף. לרוב, רק ניתוק של יחסי הכוחות והקשר בין התוקף לנפגע/ת מאפשר חשיפה של הסיפור. בנוסף, ההשלכות של חשיפת התקיפה יכולות להיות קשות, ודורשת משאבים רבים. עבור חלק מהנפגעות והנפגעים, מרחק הזמן מאפשר עיבוד של הטראומה ומוכנות להתמודד עם השלכות החשיפה.

"היא עלתה אליו הביתה, למה היא ציפתה?"

היא ציפתה להגיע אליו הביתה. אין כאן מקום לטעות – הסכמה ליחסי מין חייבת להיות מפורשת ומבלי שהופעלו כל לחץ, איום או מניפולציה. הסכמה לקפה אינה מהווה הסכמה ליחסי מין; הסכמה לעלות הביתה אינה מהווה הסכמה ליחסי מין; הסכמה לנשיקה אינה הסכמה ליחסי מין וכך הלאה.

"ראית איך היא נראית? מי יגע בה בכלל?!"

נשים עוברות פגיעות מיניות ללא קשר להופעתן החיצונית ולגילן. ילדות, נערות, נשים צעירות ומבוגרות – כל אישה עלולה להיפגע מתקיפה מינית.

"נשים מתלוננות על אונס כדי להתנקם בגברים"

רק אחוזים בודדים מהנשים והגברים שעוברים פגיעות מיניות בוחרים להגיש תלונה למשטרה. ההליך הפלילי הוא הליך קשה ומורכב, על אחת כמה וכמה בעבירות מין. לא פעם האצבע המאשימה מופנית כלפי הנפגע/ת, אשר משלמ/ת מחיר אישי וחברתי כבד.

"גבר לא יכול להפסיק באמצע קיום יחסי מין"

יחסי מין מתקיימים בהסכמה הדדית מתוך רצון הדדי, כבוד הדדי, אמון ושליטה עצמית.

כאשר אין הסכמה מלאה וחופשית לקיום יחסי מין, מדובר באונס.

כל אדם מחויב להפסיק לבצע אקט מיני כלשהו באדם אחר אם הוא לא בטוח במאה אחוז ברצון של הפרטנר/ית לאקט הספציפי.