מערך שיעור- יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים

המערך מיועד לגילאי ח'-י"ב

נכתב ע"י מחלקות החינוך של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

רקע:

בשנת 1999, קבע האו״ם את ה-25 בנובמבר כיום מודעות בינלאומי לאלימות כלפי נשים – תופעה חובקת עולם, חוצה גבולות, מגזרים, גילאים ומעמדות. המאבק באלימות כלפי נשים אינו רק אישי, אלא גם חברתי ומוסרי. הוא דורש שינוי בתפיסות, במערכות החוק והחינוך, ובשיח הציבורי.

האלימות נגד נשים מופיעה במגוון דרכים: פיזית, מינית, רגשית וכלכלית. מעשי אלימות אלו נחשבים כ ״בעיה פרטית״ אך הם בעצם מבטאים תופעה חברתית. בישראל, הנתונים מראים על מאות מקרי רצח, תקיפה מינית ואלימות בבית מדי שנה, כאשר נשים רבות נפגעות דווקא ממי שהן מכירות – בני זוג, קרובי משפחה, או דמויות סמכות.

בתקופה של מלחמה ממושכת, מתחדדים האיומים כלפי נשים: המצוקה הנפשית, החרדה, אובדן תחושת ביטחון, והיעדר מסגרות מגן – כולם יוצרים קרקע פוריה לעלייה במקרי אלימות בתוך המשפחה ובמרחבים ציבוריים.

יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים הוא הזדמנות לעצור, להביט סביבנו ולשאול – איך נראית אלימות במציאות של חיינו? ואיך אנחנו כחברה וכיחידים, יכולים למנוע אותה?
זהו יום שמזכיר לנו שאלימות לא מתחילה ברצח – היא עלולה להתחיל בשתיקה, בשליטה, במילה פוגעת.לכן, דווקא ביום הזה חשוב לדבר עם תלמידים ותלמידות על יחסים, על כבוד, על גבולות ועל אחריות – כדי לבנות מציאות שבה אלימות לא תיחשב נורמלית, אלא דבר שאפשר וצריך לשנות.

מטרת השיעור היא לעורר מודעות, לעודד אמפתיה ולחזק אחריות אישית וחברתית ליצירת מציאות של כבוד, שוויון וביטחון.

---

 חשוב לזכור

• תוכן מציף/ מטרגר– כדאי להיות רגישים וקשובים לתגובות השונות שיעלו במהלך המפגש. ייתכן שחלק מהמשתתפים חוו בעצמם, או מכירים מקרוב, מצבים של אלימות או קשרים לא בריאים – בבית, בזוגיות או בסביבה שלהם. לכן חשוב לזכור שהתכנים עלולים לעורר רגשות חזקים.
• בתחילת ובסיום המפגש מומלץ להזכיר שאם מישהו מרגיש צורך לדבר או לשתף, אפשר לפנות אליך, אל היועצת או אל אדם מבוגר שאפשר לסמוך עליו.
• מענים:
• מוקד המידע והסיוע של משרד הרווחה 118 שזמין 24/7. ניתן גם לפנות למוקד באמצעות שליחת הודעת טקסט למספר 050-2270118 – "שיחה שקטה" בנושא אלימות במשפחה וסיוע במצבי חירום.
• ניתן להזכיר את הקווים האנונימיים של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: 1202 מענה ע"י נשים, 1203 מענה ע"י גברים וכן את קולמילה– מענה בצ'אט או בווטאאפ ואת הצ'אט AnyTeen שמיועד לנוער, על מיניות וגיל ההתבגרות.
• כיוון שהתכנים עשויים לעורר תחושת הזדהות או היכרות אישית, נעדיף להשתמש במונחים רכים יותר מ"תוקף" ו"קורבן". במקום זאת נשתמש במילים "מרעיל/ה" ו"סופג/ת", כדי לאפשר למשתתפים לזהות את עצמם או את סביבתם בתוך הסיטואציות עם פחות התנגדות .

• "רעילות" יכולה להגיע מכל מגדר, גם נשים עשויות להתנהג באופן רעיל ופוגעני. אך בשל יחסי הכוח האמורים – פגיעה מצד נשים נוטה לרוב להיות פגיעה רגשית ולעיתים יותר קשה לזהותה.
• התאמה גילאית- נשים לב שבכל גיל ניתן להעמיק בשיח על זוגיות מיטיבה ובריאה לעומת זוגיות רעילה או כזו שיש בה סימני אזהרה.

---

מהלך המפגש:

חלק א'- פתיחה:

לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים – תופעה שכולנו מכירים או שמענו עליה, מהחדשות, מהרשת או מסיפורים קרובים – נקדיש היום זמן לשיחה על נושא שכולנו פוגשים בצורה כזו או אחרת: זוגיות רעילה. ננסה להבין יחד מהם המאפיינים שלה, איך היא מרגישה, ואיך אפשר “לנקות את הרעל” ולבנות קשרים בריאים יותר.

פעמים רבות יחסי כוח בין גברים לנשים מנוצלים לרעה, ונשים הן אלו שסובלות מאלימות – פיזית, רגשית, מילולית, כלכלית או מינית – אך חשוב לזכור שאלימות יכולה להופיע גם כלפי גברים ובמערכות יחסים להט"ביות ולכן הדגש שלנו לא יהיה מגדרי אלא על מערכת היחסים עצמה.
אנחנו מקיימים את השיעור הזה כדי ללמוד לזהות שליטה, קנאה או פגיעה עוד כשהן "קטנות", לפני שהן מתפתחות לאלימות של ממש – וכדי להבין איך אפשר לעזור לעצמנו ולאחרים ליצור מערכות יחסים שמבוססות על אמון, כבוד והדדיות.

דגשים- מרחב בטוח לשיח בכיתה:

• נשמור על מרחב בטוח ופרטיות- לא נחשוף סיפורים או שיתופים אישיים מהפעילות.
• נדבר בגוף ראשון בלבד, זו בחירה של כל אחת/ד האם לדבר ומה לומר.
• ניתן מקום למגוון רחב של דעות ועמדות, זו לצד זו. מותר לא להסכים.
• נקיים שיח בטוח ומכבד בקבוצה- ללא שיפוטיות וציניות. לא תתקבל שום צורה של אלימות.
• במידה ועולים תכנים שמעוררים מחשבות או תחושות לגבי גבול שנחצה חשוב לזכור שאתן/ם לא לבד.

---

חלק ב'- תרגיל פתיחה:

אפשרות א': נקריא בכל פעם היגד אחר ונבקש מהן/ם להתפזר (כל אחת/ד לפי עמדתה/ו) על ציר דמיוני שקצה אחד שלו זה "רעיל ברמות" והשני "בריא ומהמם". ניתן להתמקם גם במרכזו ולאורכו. אחרי כל היגד ניתן למספר קולות ועמדות להישמע ונזמין חלק להסביר למה נעמדו איפה שנעמדו.

אפשרות ב': נקיים את התרגיל בישיבה ונחלק 2 כרטיסיות אישיות לכל משתתפ/ת, האחת "רעיל ברמות" והשניה "בריא ומהמם". נקריא כל פעם היגד ונבקש מהם/ן להרים את הכרטיסייה הנכונה בעיניהם/ן.

ההיגדים:

• אנחנו קוראים אחד לשנייה קופיפו.
• יש לנו חשבון אינסטגרם משותף.
• יש לכל אחד מאיתנו את הסיסמה לאינסטגרם של השני.
• אני מתייעצ/ת איתו/ה לפני שאני מעלה תמונה יותר חשופה שלי לפיד.
• הוא/היא מעיר/ה על מה שאני לובש/ת.
• הוא/היא אף פעם לא מעלה תמונות שלנו ביחד או מתייג/ת אותי בסטורי.
• אני אוהב/ת להתייעץ איתו/ה על דילמות שיש לי.
• הוא/היא מבקש/ת לראות התכתבויות שלי בוואטסאפ עם אחרים לפעמים.
• ביציאה עם חברות/ים, אנחנו שולחים/ות הודעה כל שעה בערך לראות שהכל בסדר.
• כשאני נפגע/ת ממנו/ה הוא/היא תמיד מתנצל/ת, אבל זה לא כל כך משתנה…
• הוא/היא עוקץ אותי כשאנחנו ביחד ליד חברים/ות שלו/ה או ליד המשפחה שלו/ה
• הוא/היא לא מסתדר/ת עם ההורים שלי.
• פחות מתאים שאצא למסיבות עכשיו כשאנחנו ביחד…
• להיות לידו/ה נותן לי הרגשת ביטחון.
• תפסתי אותו/ה משקר לי כבר פעמיים.
• הבטיח/ה שיקח/תיקח אותי למסעדה שרציתי ליומולדת שלי כבר לפני חודשיים ועוד לא הלכנו.
• הוא/היא צוחק/ת על חברות/ים שלי איתי.
• הרבה פעמים אני מרגיש/ה שקודם כל עושים מה שהוא/היא רוצה.
• אני מעדיף/ה לספר מה עובר עליי לחברות/ים שלי, לבן/בת הזוג שלי יש פחות כוח להקשיב.
• הוא/היא מזכיר/ה לי הרבה פדיחה שעשיתי מזמן ומביכה אותי
• לא סבבה שיהיו לי ידידים/ות בנים/ות מבחינתו/ה
• הוא/היא כועס/ת עלי אם אני לא זמינ/ה בווטסאפ

---

חלק ג' – דיון

בסיום כל אחת מהאפשרויות ננהל דיון באמצעות השאלות הבאות (ניתן כמובן לתלמידים/ות לחשוב, לענות, להתייחס ולהביא מעצמם/ן. במידת הצורך, מפורטות תשובות על מנת שתוכלו להוסיף על התשובות שלהן/ם):

שאלה: מהי בעצם זוגיות רעילה?

מערכת יחסים המושתת על היררכיה, נחיתות ועליונות, יחסי כוח ושליטה. מתחילה בד"כ כקשר נורמטיבי, רומנטי ועוצמתי מאוד.

פרקטיקות ומאפיינים: אינטנסיביות קיצונית, לאב בומבינג ("הפצצת אהבה" – מחוות רומנטיות גדולות ללא חיבור למידת ההיכרות היוצרות תלות ושליטה רגשית ו/או כלכלית), זלזול, בוז, ביטול, הקטנה, חוסר כבוד, מניפולציות, קנאה וקנאות, שקרים וחוסר כנות, התעלמות מצרכי הסופג/ת, פגיעה בחופש, פגיעה בעצמאות, יצירת תלות, שתלטנות, חדירה לפרטיות, חוסר איזון בתקשורת, דורסנות, היעדר תמיכה, חוסר הקשבה, פוגענות, הבטחות ללא כיסוי, ניתוק הסופג/ת מהסביבה המוכרת והתומכת, ציפייה מתמדת מהסופג/ת ואכזבה גדולה מהמרעיל/ה כשהציפייה לא מתממשת, תקוות הסופג/ת שמשהו ישתנה, נטירת טינה, סטרס ולחץ מתמידים, נתינה רק בציפייה

לקבל חזרה, דיכוטומיה – הכל שחור או לבן, קושי של הסופג/ת לעזוב, מוכנות הסופג/ת לזנוח הכל ולהשקיע רק בריצוי המרעיל/ה.

שאלה: איך נדע לזהות מתי עובר הגבול?

לפעמים הגבול באמת לא ברור, כי התרגלנו לרעילות או כי היא מאוד עדינה ומבלבלת. אם מרגישים/ות מספיק בנוח, אפשר לשתף אדם קרוב ולהתייעץ. פעמים רבות עמוק בבטן ובלב נרגיש לבד ונדע לזהות שנחצה לנו גבול ושמתייחסים אלינו בצורה שלא נעימה לנו. אפשר לנסות לעצום עיניים, סמלית או מילולית, ולבדוק איך זה גורם לנו להרגיש? האם אנחנו מרגישות/ים אהובות/ים? מוגנים/ות?

שאלה: איך עשוי/ה להרגיש המרעיל/ה?

למורה: מקורה של התנהגות רעילה הוא פעמים רבות בדפוסים אלימים במשפחה, טראומות עבר ופוסט-טראומות. למרעילים/ות רבים/ות קושי בויסות, בשליטה, בתיווך עצמם/ן החוצה ובתקשורת חיובית. במקרים רבים למרעיל/ה מבנה אישיות נוח לפגיעה באחר, לעיתים הפרעת אישיות נרקיסיסטית ו/או אנטי סוציאלית.

לנוער: פעמים רבות אדם פוגע, נפגע בעצמו בעבר ע"י המשפחה או הסביבה. אנו לומדים איך לנהל מערכת יחסים לפי דוגמאות שראינו בבית, בסביבה ובתרבות ומחקים אותם – לכן אנו עשויים לחקות גם דוגמאות שליליות וכואבות, כי כך למדנו שנראית אהבה. המרעיל/ה זקוק/ה להרגיש נאהב/ת ורצוי/ה, כמו כולנו, אולם דרכו/ה להשיג זאת פוגעת ובאה על חשבון הסופג/ת.

שאלה: איך עשוי/ה להרגיש/ה הסופג/ת?

ערך עצמי נמוך, מצב נפשי ירוד, דיכאון, ערעור הבטחון העצמי, בדידות, ניתוק, פחד, חוסר אונים, חוסר יכולת, ללא אמונה עצמית, שולי/ת ולא חשוב/ה, תחושת אחריות על בן/ת הזוג, רצון להושיע ולעזור לבן/בת הזוג, פחד מהתפוצצות שלו/ה.

שאלה: אם זה לא בריא, למה נשארים/ות במערכת יחסים כזו?

הזוגיות הושתתה מראש על שליטה ותלות – לכן הסופג/ת עשויה לחוש פעמים רבות שאין לה לאן ללכת, שאין אדם שיאהב אותה יותר ממה שהמרעיל אוהב, בלבול הרעל באהבה ורומנטיקה, התרגלות לדרמה ולעוצמות החיים הגבוהות, היעדר רשת תמיכה לאחר שהמרעיל/ה הרחיק/ה או ניתק/ה אותה/ו מקרוביה/ו. פעמים רבות היא/הוא אף תהיה/יהיה תלוי/ה בו/ה כלכלית וההתרחקות תהיה מאוד מאתגרת מבחינה מעשית.

 לסיכום: זוגיות מיטיבה היא זוגיות הדדית שנותנת מקום לשני הצדדים להתפתח ולגדול בתוכה ולא זוגיות בה נעשים וויתורים על דברים שחשובים לי על מנת למלא צרכים של צד אחר.

לפעמים התנהגות של אחד מבני הזוג יכולה להיראות כמו אהבה אך למעשה היא שליטה וניצול.

לוקח זמן ללמוד כיצד נכון ומתאים להתנהל בקשר זוגי. כיצד להצליח לשמור על הגבולות שלי ועל מה שחשוב לי לצד התחשבות ורגישות לצד השני. תקשורת היא כלי חשוב מאוד בשביל שקשר יצליח להיות מיטיב עבור שני הצדדים, וכל עוד אפשר לתקשר על הדברים ולשנות אותם זה אומר דברים טובים על הקשר.

חלק ד'- שומרי הסף

מה ניתן לעשות אם נראה שחבר או חברה שלי חווים זוגיות רעילה?

• להקשיב ולא לשפוט: לפעמים הנפגע/ת עדיין לא רואה שהקשר לא בריא. ניתן לומר: "נראה לי שאת לא בטוחה בקשר הזה", "את/ה לא לבד, אני כאן אם תרצי/ה לדבר", ניתן גם להציע: "רוצה שנלך יחד ליועצת?", לפעמים הידיעה שיש למישהי/ו גב- משנה הכל.
• לא "מצילים", רק שותלים זרע של מחשבה: "מגיע לך קשר שמכבד אותך", "אהבה לא אמורה לפגוע". מי שנמצאת או נמצא בקשר פוגעני לעיתים מתקשה לזהות את זה, או חוששת לעזוב. לפעמים יעברו ימים, שבועות או חודשים עד שהמילים שאמרתם “יתיישבו” בלב. אבל עצם הידיעה שמישהו רואה, שמישהו אכפת לו, יכולה להפוך לנקודת אור שממנה מתחיל שינוי.
• היו ערניים גם לחברים/ות שלכם/ן. אם אתם רואים/ות מישהו במצב שנראה לכם לא טוב, אל תהססו להתערב או לבקש עזרה. לפעמים, מילה או מעשה קטן יכולים לעשות הבדל גדול.
• אל תישארו עם זה לבד- אם את/ה מזהה שמישהי/ו קרוב/ה נמצא/ת בקשר פוגעני – דברי עם מבוגר שאת/ה סומכת עליו: יועצת, מורה, הורה, אחות גדולה.

להורדת המערך בקובץ PDF: מערך לרגל יום המאבק לאלימות נגד נשים