מחקר ופיתוח ידע

ידע הוא אחד מאמצעי ההשפעה החשובים ביותר במאבק באלימות מינית. הוא מאפשר לנו לשפוך אור על סיפורי החיים של נפגעות ונפגעים, ולהכיר את התנאים שמאפשרים לפגיעות להתרחש. היכרות עם המגמות והדפוסים האלו מאפשרת לנו להביא אותם למודעות ציבורית, ולעצב מנגנונים חוקיים וחברתיים טובים וראויים יותר.

לכן, איגוד מרכזי הסיוע לקח על עצמו את משימת בניית גוף הידע המרכזי בנושא אלימות מינית בישראל. כבר מעל ל-20 שנה האיגוד הוא הגוף היחיד שאוסף ומפרסם נתונים על התופעה והטיפול בה על ידי גופים ציבוריים שונים. במהלך השנים האחרונות, הרחיב האיגוד את פעילותו עם פתיחת מחלקת מחקר ייעודית, שמפתחת ומוציאה אל הפועל מחקרים עצמאיים ואקדמיים על סוגיות שונות שנוגעות לרווחתם של נפגעות ונפגעים ולטיפול בתופעה. חלק מהמחקרים נערכים בשיתוף מוסדות אקדמיים, עם חוקרות וחוקרים מדיסציפלינות שונות.

איסוף הידע באיגוד מבוצע תוך הקפדה על אתיקה, רגישות ומהימנות. בזכות המוניטין שצבר האיגוד בתחום, ניתן למצוא את המחקרים והנתונים שלנו במגוון זירות שמשפיעות על הטיפול באלימות מינית בישראל:

• מדיניות: תהליכי קביעת מדיניות וחקיקה, כולל דיונים וניירות עמדה בכנסת ובמשרדי הממשלה
• תקשורת: סיקור נרחב באמצעי התקשורת השונים, שמאפשר לנו לעצב את השיח הציבורי על התופעה
• משפט: ציטוט משמעותי בפסקי דין של ערכאות משפטיות
• אקדמיה: שימוש נרחב בספרות המחקרית בארץ ובעולם
• הכשרות מקצועיות: לימוד צוותים מקצועיים על אלימות מינית וטיפול ראוי בה, בתחומי בריאות הנפש והגוף, חינוך, משפט ועוד.

פרויקטים מרכזיים של מחלקת המחקר באיגוד:

איסוף נתונים סטטיסטיים

איגוד מרכזי הסיוע אוסף ומפרסם נתונים סטטיסטיים על הפניות המגיעות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אשר מלמדים על אופי התופעה וחושפים מגמות שינוי לאורך השנים. בנוסף, אוסף ומפרסם האיגוד נתונים על הטיפול של רשויות שונות בתופעה, כגון משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, משרד החינוך, משרד הבריאות, צה”ל ועוד. נתוני הגופים הציבוריים קריטיים עבור בקרה על עבודת הרשויות, ושיפור התנאים שלהם זוכים נפגעות ונפגעים.

אלימות מינית במלחמת 7 באוקטובר

בפברואר 2024 הוציא האיגוד את הדוח “זעקה אילמת“, שהיה הדוח הראשון מסוגו על האלימות המינית והמגדרית במסגרת מתקפת 7 באוקטובר ובשבי. הדוח התבסס על ניתוח עדויות גלויות וחסויות על הפגיעות המיניות במלחמה, ומצא דפוסים חוזרים ושיטתיים של פגיעה מינית בזירות המתקפה השונות.

נגישות למענים

האיגוד מוציא לפועל מחקרים שבוחנים את הנגישות והשימוש במענים ציבוריים שנועדו לשמש נפגעות ונפגעים. כך, למשל, ערך האיגוד מחקר על חוויות נפגעות ונפגעים שפנו להליכים משפטיים אזרחיים, לצד בדיקת התפיסות של הליכים אלו בעיני נפגעות ונפגעים שבחרו שלא לפנות להליכים אלו. מסקנות מחקר זה תורגמו בהמשך לעבודת מדיניות, שנועדה להנגיש את ההליכים המשפטיים האזרחיים לנפגעות ולנפגעים. דוגמה נוספת היא דוח “זעקה לעזרה” שפרסם האיגוד, ועסק בנגישות הטיפול הציבורי לנפגעות ולנפגעים במרכזי משרד הרווחה ובמרפאות בריאות הנפש. הדוח שימש גם הוא עבור עבודת מדיניות להרחבה ושיפור של מעני הטיפול הנגישים בקהילה.

פרקטיקות פגיעה והטרדה מינית

בשל ההבנה הטרדה מינית היא פרקטיקה ארגונית פיתחנו עם ד”ר זאב לרר שיטה יחודית לאבחון ופיתוח תוכנית מניעה של הטרדות מיניות במקומות עבודה, המבוססת על ההבנה שהטרדות מיניות לובשות צורות ייחודיות בארגונים שונים . המתודולוגיה מורכבת מראיונות וקבוצות מיקוד עם עובדות ועובדים בארגון, ניתוח הדפוסים הארגוניים החוזרים (ה”שחקנים” העיקריים, יחסי הכוח, השפה, משטרי ההצדקה) ושרטוט זרקור ל”תטרידים” – תסריטי ההטרדה הרווחים, שמהווים למעשה פרקטיקה ארגונית. המחקר משמש ליצירת תוכנית מניעה מותאמת ארגון, שנותנת מענה ממוקד לנקודות התורפה שהתגלו באמצעות “שיבוש” הפרקטיקות המאפשרות הטרדה ופגיעה.

השלכות של מצבי חירום על נפגעות ונפגעים

בשנים האחרונות, לאור ריבוי מצבי החירום שלהם השלכות מכריעות על שלומם של נפגעות ונפגעים, יזם האיגוד מחקרים על השפעת מצבי החירום על נפגעות ונפגעים ועל הצרכים שלהם. כך, במהלך 2020 נערך מחקר שבחן את השלכות “הגל הראשון” של מגפת הקורונה והשינויים שהתרחשו במהלכו (סגר, בידוד, הפסקה חלקית של שירותים וכו’) על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ועל עבודת מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. בשנת 2024 ערך האיגוד מחקר שעסק במפגש בין הטראומה הקולקטיבית של המלחמה לטראומה מינית מוקדמת. שני המחקרים בוצעו בשיתוף פרופ’ קרן גואטה מהמחלקה לקרימונולוגיה באוניברסיטת בר אילן.

מחקרים חישוביים

האיגוד לקח חלק בשיתוף פעולה עם סטודנטיות וחוקרות מהאוניברסיטה העברית, בסדרת מחקרים שהשתמשו בשיטות חישוביות ועיבוד שפה טבעית (natural language processing) לשם ניתוח של פסקי דין בתיקי עבירות מין. תוצרי המחקר מצאו, בין היתר, אפשרות לזהות מגמות בענישה, וכן תפיסות מהימנות ועמדות שיפוטיות כלפי נפגעות ונפגעים. זאת, בקנה מידה גדול ובאופן שיטתי. במחקר השתתפו לאורך השנים החוקרים ד”ר רננה קידר מהפקולטה למשפטים וד״ר גבריאל סטנובסקי מביה”ס למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, ותלמידות המחקר (דאז) מור ונגר ותום קליר.