היצירה מחזירה לי את הכוח
“אני חושבת שאם את לא לבד, את תהיי מסוגלת לעבור את התהליך הלא נעים הזה של הגשת התלונה. אני הרגשתי שיש לי צבא של נשים שאני עושה את זה איתן והן מאמינות לי, הן יודעות מה אני עוברת. כשאני יוצאת מהדיון בבית המשפט, יש לי את מי לחבק.”
הסיפור של שי לי עטרי
כבר בילדות למדת שעליך להתגונן, לא לתת לאף אחד לפגוע בך, ואם כן אז כמובן להחזיר. למדת שעלייך לרצות לקיים יחסי מין בכל שלב, ועם כל אחת. למדת שעלייך להוביל, לפרנס, להיות חזק ואיתן, והעיקר לא להישבר- להיות גבר גבר בשפה הישראלית.
פגיעה מינית מיוחסת כמעט תמיד לאלימות כלפי נשים בלבד. חולשה, פגיעות ופאסיביות נקשרות לנשיות ולכן מתפרשות לעיתים קרובות כתכונות הסותרות את מהותו של הגבר. לכן קשה לנו כחברה לעכל את האפשרות שגבר הוא קורבן של אלימות מינית.
מצב זה מוביל לקשיים רבים
בתהליך ההתמודדות של גברים עם פגיעה מינית. ניתן לראות כי ההפנמה ארוכת השנים של הציפיות החברתיות מגברים, מובילה לכך שרבים מהנפגעים לא יכולים להגדיר את החווית שעברו כפגיעה מינית. במידה ונפגעת על ידי אישה, רבים יסברו כי אתה “בר מזל”, ואם אתה גבר אמיתי, עליך פשוט לקפוץ על ההזדמנות. במידה ונפגעת על ידי גבר, יצופה ממך להגן על עצמך, להשתלט על הסיטואציה, ולהפסיקה מתי שתרצה.
אך כיום אנו כבר יודעים ויודעות כי המציאות מורכבת יותר. מחקרים רבים מעידים כי בעת התקיפה המינית גברים ונערים, כמו נשים ונערות, משתתקים.
כמו כן הידע הטיפולי מלמד אותנו כי השלכותיה של הפגיעה המינית על חייהם של הגברים, בדומה לנשים, הנה קשה וטראומתית. הנפגעים חווים תחושה של אובדן שליטה, חוסר ביטחון, נטישה, בדידות והאשמה עצמית.
ההכרה בציפיות החברתיות מגברים הדורשות מהם לא להביע חולשה ופגיעות, מובילות למצב בו הנפגעים מתקשים לפנות לקבלת סיוע בנושא.
פורסם: 28.02.2024